ט"ז על יורה דעה קנח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
אין מסבבין להם המיתה. בפרק א"מ (דף כ"ו) תני ר' אבהו העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין הך ולא מורידין פירושו שיש איסור להורידן וכן הוא בתלמוד ערוך פרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נ"ו) דאמרו התם על ש"ד ישראל בעובד כוכבים פטור ומפרש התם דלא שייך למיתני מותר דהא אמרינן עובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידין פרש"י לא מצילין אותם מן הבור מן המיתה ולא מורידין אותן אל הבור להמיתן בידים וכן פסקו התוס' בפשיטות בפרק קמא דעבודת כוכבים (דף י') שהקשו על אנטונינוס דקטיל עבדיו והא אף בישראל אסור משום לא מורידין כו' והב"י כתב כאן דהך אין מורידין אין פירושו שאסור להורידם אלא לומר שאין מצוה להורידם ושכן משמע לו מן התוס' ע"כ ואשתמיט מיניה סוגיא שלימה בפרק ארבע מיתות שזכרנו ומ"ש בשם התוס' היינו שראה בתוספות בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף כ"ו) שכתבו דאע"פ שאין מקיימין שבע מצות מ"מ רבינהו קרא להתיר דכתיב והיו לך למם ועבדוך ע"כ פי' דרבינהו קרא שלא חייב להמיתם והבין הרב ב"י מדנקטו התוס' להתיר ש"מ דגם אין מורידין הוא לשון היתר שאין חייב להורידן ולא היא אלא הכי קאמר שאין צווי מן התורה לבערם ורבנן אמרו שיש איסור בדבר אבל אם עשאו ודאי פטור כמו שהבאתי מההיא דארבע מיתות ב"ד עוד הביא ב"י ראיה שכן נראה מדברי הרמב"ם שכתב אין מסבבין להם המיתה ואסור להצילם כמו שהעתיק פה בש"ע לשונו נראה שכ' כן דהיה משמע ליה להרב מדלא נקט ברישא גם כן לשון אסור שמע מיניה דלאו איסורא קאמר אלא שאין מצווה לסבבן והאמת כן הוא שמתחילה כתב הרמב"ם שם שבכופרים ומסורות היה מצוה לסבב להם המיתה כמו שהעתיק הש"ע בסוף סעיף ב' ועל זה אמר הרמב"ם דבעובדי כוכבים אנסין אין מצוה לסבב להם כן אלא אם ירצה הרשות בידו לסבב. אבל מ"מ אין זה ענין למ"ש התלמוד אין מורידין דכל שהוא בידים יש איסור בדבר להורידן אבל סיבוב בעלמא כגון סילוק הסולם שזכר בסעיף ב' שזהו אין איסור כאן כיון שאין עושה בידים וכן כתב הטור בפירוש ומכל מקום אין מורידין אותו לבור בידים משמע אבל מניעת הצלה כגון לקיחת הסולם ודאי מותר ומו"ח ז"ל כתב דבכלל הך לישנא דבידים יש ג"כ איסור לקיחת הסולם דהוה כמו בידים ויליף לה מלשון הרמב"ם שכתב אין מסבבים להם מיתה וקסבר דלשון איסור אמר הרמב"ם ולא דק דאדרבה הוכחנו כבר דרמב"ם אמר שאין מצוה בעובדי כוכבים כמו בכופרים. ומלבד זה א"א לומר כך דהא אפילו ישראל בישראל שמסלק הסולם ממנו ואינו יכול לעלות ומת שם פטור המסלק ממיתה כמ"ש הרמב"ם פ"ג דרוצח ואי הוה זה בכלל ממית בידים היה ישראל בישראל בזה חייב מיתה אלא פשוט שאינו כן ודוקא בידים ממש שיש בישראל חיוב מיתה אסרוהו רבנן בעובד כוכבים אבל סיבוב מיתה כגון לקיחת הסולם וכיוצא בו שבישראל פטור ממיתת ב"ד באנס עובד כוכבים מותר לכתחלה כל שאין בה משום איבה כמו שיתבאר בסמוך זה נ"ל ברור ותו אמרו בגמרא פ' א"מ שם אבל האנסין והמסורות מורידין ולא מעלין ופרכינן השתא אחותי מחתינן אסוקי מבעיא ולמה הוצרך לומר ולא מעלין אמר רב ששת לא נצרכה שאם היתה מעלה בבור שיכול לעלות מגררה דנקיט ליה עיל' כלומר שיכול להשתמט מן האיבה ולומר שלא תרד בהמה שלי לתוך הבור ע"כ אני מסלק את המעלה שבבור ופירש"י דהא דקאמר ולא מעלין פירושו אין מניחין לעלות ולכאורה קשה מה תיקן התרצן בזה דאכתי תקשה לך כיון שמורידו בידים ק"ו שלא יניחהו לעלות ולק"מ דקמ"ל שלא תטעה לומר דמשום איבה יכול להעלותו מהבור דהיינו במקום שיש איבה מן העובדי כוכבים אחרים לזה אמר שאין כאן איבה שיכול להשתמט ולומר בשביל בהמה שלי כו' ותו איכא עוד תירוצים בגמרא דכל אחד אומר התנצלות מן האיבה ע"ש וזהו עיקר רבותא של התנא וכעין שאמרו שם לפני זה סבר רב יוסף למימר הא דעובדי כוכבים אין מעלין אם הוא בשכר שרי משום איבה א"ל אביי יכול לומר בני עומד על הגג כו' ה"נ כן הוא והטור לא כתב בכופרים ובמסורות לא מעלין אע"פ שבברייתא אמרוהו היינו משום שעיקר הרבות' הוא להודיענו שאין בזה משום איבה כדפרישית וכבר נתן הטור ברישא כלל שבכ"מ שיש איבה יעשה כדי להנצל מן האיבה ולא רצה לכתוב מה שאמר אביי שיכול לומר בני עומד על הגג דאין זה רק פרט אחד ובאמת יש הרבה השמטות בלאו הכי וע"כ נתן בזה כלל דתליא מילתא משום איבה וכל שיוכל להשתמט יעשנה וישמיט את עצמו וע"כ לא כתב גם בסיפ' לא מעלין משא"כ בברייתא דלא הוזכר שום דבר ברישא שתלוי באיבה או בהשמטה ע"כ הוצרך להזכירו בסיפא זה נ"ל פשוט וברור ולא כמי שדחק עצמו בפי' דברי הגמ' והטור בזה: