ט"ז על יורה דעה קלא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהוהישראל דר בחצר כו'. כתוב בד"מ וז"ל בהר"ן דף שע"ח כתב הראב"ד דוקא שמונח בבית אבל בחצר לא עד שיושיב שומר דכיון שיש לו שייכות ביין ובחצר נגע ולא מרתת כו' עכ"ל. ובדרישה העתיק זה גם כן ונמשך אחר הד"מ ולא הבנתי זה דאדרבה בחצר מרתת טפי מבבית כיון שיש לו שייכות גם בבית והמעיין בדברי הר"ן שם בפרק השוכר יראה דקאי על מה שאמרו צריך שיושיב שומר ע"ש ובאמת צ"ע שם בר"ן להבין דעת הראב"ד ויפה עשה רמ"א שלא זכר כאן בש"ע מחילוק זה:
ובדיעבד אפילו בחותם א'. נתבאר בסימן קי"ח סעיף א' דה"ה מפתח לחוד:
עד שיהא ישראל יושב ומשמר. בזה חמור כאן מבמטהר יינו של עובד כוכבים שאין עובד כוכבים מרתת מליגע כיון שהוא שלו מה שאין כן ביין של ישראל ברשות עובד כוכבים דמותר בחת"ח או בחותם אחד בדיעבד דמרתת טפי:
חלון פתוח לרשות הרבים. ואז מותר אפילו מה שבכל החדר ואע"ג דלעיל סימן קכ"ח סעיף ג' אין מותר אלא כנגד הנקבים שיכול לראות שאני התם דנכנס ודאי וסגר אחריו אבל הכא אמרינן חזקה לא נכנס כלל דמרתת שמא יראוהו נכנס ויוצא או יראוהו מן הדרך כניסתו ויציאתו ע"כ לא שנא נגד הפתח ול"ש בצדדין הכל מותר כן כתב רשב"א בתה"ה:
ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי. דוקא התקבלתי מותר או שזקפו עליו המעות במלוה הא לאו הכי אסור אע"פ שאין שום א' מהם יכול לחזור במקח דהרי הוא כשלו ויכול לעכבו שלא להוציאו דטוב הוא יותר לעובד כוכבים להיות אצלו במשכן יינו מלילך למקומו לישראל ולהתרעם עליו למושל כו' כ"כ ב"י בשם רשב"א בתשובה:
[ (ה) ] ויש לסמוך עליו להתירו בהנאה. הר"ן כ"כ במי שהיה מטהר יינו של עובד כוכבים וקנאו ממנו בענין שהיה יכול לכופו מן הדין שלהם שצריך ליקח היין ומשום הפסד ממונו התירו הר"ן בהנאה משא"כ אם העובד כוכבים אינו כופהו לזה אלא מרצון הטוב רוצה ליקח ממנו ולסמוך על חת"ח אין היתר לזה. ויש לעיין למה כתבו רמ"א לדין זה הא אפי' יינות שלהם מותרים לדידן בהנחה ונראה דנתכוין להיתר הנאה שלכתחלה מות' לקנות יין זה ולהרויח בו למכרו לעובד כוכבים אף על גב דבסתם יינם אסור זה כמה שכתב סימן קכ"ג סעיף א' מ"מ בזה מותר ומו"ח ז"ל כתב דלדידן אפי' בשתייה מותר כיון דספק מגע הוא ולא נראה להקל בזה כיון דהך דעה דמיקל בחותם תוך חותם במטהר יינו של עובד כוכבים הוא סה"ת שמביא הטור וכ' ב"י בשם כל הפוסקים דפליגי עליה וסבירא להו דאין תקנה ליינו של עובד כוכבים כי אם בשומר וגם הר"ן לא הקיל אלא בשביל הפסד ממון למכרו לעובד כוכבים ואנן ניקום ונשתה אותו ע"כ אין להקל בזה כלל לשתייה וכמ"ש רמ"א רק לענין לקנותו לכתחלה להרויח בו מותר כמו שכתבתי כנלע"ד פשוט:
סעיף ב
עריכהעובדי כוכבים שקונים יין כו'. בטור בשם ר"ת נתן טעם לזה שלא החמירו במטהר יינו של עובד כוכבים אלא בגדל בכרמו שלא טרח בו כ"כ ולא הוציא עליו הוצאות ואינו חושש ג"כ אם ירגיש בו ישראל שיזייף אבל כשמוליכו למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה דגם קנה אותו חש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף עכ"ל:
שטיהרו יינו של עובד כוכבים אחר בשותפות. תמהתי על רמ"א בהעתקה זו שהעתיק מדברי תשובת הרשב"א סוף סי' ק"ל ומרחק רב ביניהם דשם כתוב שישראל ועובד כוכבים היו להם יין בשותפות וטהרו ישראל ונתנו היין בחצר של עובד כוכבים אחר וסתמו החבית והמפתח ביד הישראל ופסקו שם דאין כאן חומרא דמטהר יינו של עובד כוכבים מצד שיש לעובד כוכבים שותפות בו ודוקא כשהיין כולו של עובד כוכבים לא מרתת אבל כאן שיש לישראל חלק בו מרתת דיהיה נתפס עליו כגנב ושרי דהוה כיין ישראל בשני חותמות דסתימת החבית הוה חותם אחד והמפתח חותם שני אבל בהעתקת רמ"א כאן שכתב שטהרו יינו של עובד כוכבים אחר דמשמע שקנו מעובד כוכבים אחר היין ובזה פשיטא דיש ביה טפי חומרא ממטהר יינו של עובד כוכבים בעלמא דכאן העובד כוכבים המוכר לא מרתת כלל כיון שיש גם לעובד כוכבים הקונה אותו חלק בו וצריך שומר דוקא וזה גרע מאין שם קונה רק ישראל קונה הכל וע"ק היאך שייך לשון טהרה אצל עובד כוכבים דנקט רמ"א וטהרו לשון רבים. ע"כ נ"ל ברור שיש כאן ט"ס וצריך להיות ישראל ועובד כוכבים שיש להם יין בשותפות וטהרו ישראל ונתנוהו בבית עובד כוכבים אחר. וכן העתיק בד"מ כאן בשם תשובת הרשב"א שזכרתי ובלבוש העתיק כלשון רמ"א ואין מזה ראיה שהוא רגיל להעתיק כמו שהיה לפניו ולא שת לבו לזאת וגם לפי מה שהגהתי קשה כיון דאין כאן מטהר יין של עובד כוכבים אלא הוה יין של ישראל עצמו למה לי מפתח וחותם הא כתב רמ"א בסי' קי"ח וק"ל דבדיעבד חותם אחד סגי ועל מקור דין זה שהוא דעת הרשב"א לא קשה מידי דאיהו ס"ל בכל מקום בעינן מפתח וחותם אבל לדידן לפי מסקנת רמ"א קשה וא"ל כיון שיש לעובד כוכבים חלק בו הוה כאותו דין שנזכר בסימן קכ"ח סעיף ב' באם יש לעובד כוכבים מלוה עליו שלא סגי בחותם א' דהא הוכחנו שם באמת דהיינו לרשב"א אבל לדידן באמת סגי גם שם בחותם אחד וכן נראה לע"ד עיקר דגם כאן סגי בחותם אחד בדיעבד ואפשר כיון דכתב רמ"א ריש סימן קכ"ט דדוקא לענין הפסד מרובה מותר בחותם אחד וכאן אפשר דלא מיירי בהפסד מרובה ע"כ הצריך גם המפתח בן נראה לע"ד ברור בזה בהג"ה דברי רמ"א ובעיקר הדין שזכרתי להקל בהפסד מרובה אפילו בחותם אחד בלא מפתח: