ט"ז על יורה דעה פח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהשלא יבוא לאכלם יחד. ואע"פ דכשאוכלם יחד נמי ליכא איסור דאורייתא שאין איסור אלא דוקא דרך בישול יחד ונמצא דהוי גזירה לגזירה בגמרא אמרי' דבכה"ג גזרינן גזירה לגזירה:
סעיף ב
עריכהאפי' הם מקפידים זה על זה. רש"ל בפ' כ"ה סי' מ"ג כתב ע"ז ולא נהירא דהא איתא בגמרא א"ל רב יימר לאביי אחין ומקפידין זע"ז מהו ופשט ליה דאסור ולא מבעיא ליה בשאר בני אדם מכירין זא"ז ומקפידין אלא ש"מ דוקא אחין שמקפידין אבל בשאר בני אדם אין שייך מכירין ומקפידין דלשון מכירין משמע שאוהבין זא"ז בלא הקפדה ובא"ח סי' קע"ג נזהר מזה וכתב אם היו מכירין זא"ז או ב' אחין אפילו מקפידין זע"ז אסור עכ"ל ולפי דברי רש"ל בשני בני אדם המכירים זא"ז הכרה בלא אהבה אלא אדרבה מקפידים מותרים ולא נלע"ד כן דהא בשני אחין ומקפידין היה ג"כ הסברא להתיר בגמרא אלא משום לא פלוג רבנן אסרו מטעם שלא יאמרו כל הסריקין כו' א"כ ה"נ בשאר המכירים זא"ז אמרי' לא פלוג א"כ מ"ש הטור בא"ח אפי' מקפידין קאי גם ארישא דהיינו מכירין זא"ז וכדבריו כאן וזה ברור:
ונותנים ביניהם פת להיכר כו'. בטור סיים וי"א שאם יש להם הוצאה אחת שאין להם היתר ע"י היכר שעושין ביניהם. לא נתכוין לאם יש להם לכל אחד הוצאה בפני עצמו שיהיה מותר ע"י היכר שעושין ביניהם דלפי הי"א שהוא כתב שם דתליא מילתא בהוצאה לא איכפת לן בהיכר שעושין דתלמודא לא מיירי בזה אלא כוונתו דהיתר ההיכר שעושין שזכר תחילה לא מהני מידי אם יש להם הוצאה אחת דזה גורם הקירוב אבל אם יש להם שני הוצאות מותר אפילו בלא היכר שעושין כל שאין הם עצמן מכירין זא"ז ולא כמו שהעלה [מו"ח] דברי הטור בצ"ע והש"ע פוסק כפירוש הראשון של הטור דאפי' במכירין יש היתר ע"י היכר שעושין:
וכ"ש אם נתנו שם מנורה כו'. היינו ג"כ במקו' שבלאו הכי לא הית' המנורה עומדת שם דאל"כ הוי היכר דבכל שלחן צריכה המנורה להיות עומדת על השלחן וכ' בד"מ בשם או"ה שצריך שתהא המנורה גבוה קצת.