ט"ז על חושן משפט תב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס' א' י"א (דאין חילוק) הסמ"ע כתב דרמ"א לא דק דבזה אין פלוגתא והאמת כן הוא ובטור כתב כך דקדק מדברי רש"י ורין דעת ר"י כן אלא בין שהתחילו בבת אחת בין בזה אח"ז נפרעים כמו שפרשתי תחילה עכ"ל הך בזה אח"ז פירשו אחר שנפרדו זה מזה כמ"ש שם הטור תחילה ולא הביא הטור דעת הר"י לחלוק אלא בדין השני שלדעת הר"י משלם יותר מח"נ כשהתחילו יחד וע"ז כתב דהוי כמו כמו בזה אחר זה אחר שנפרדו דאז פשיטא שאין על התם יותר מח"נ ולרש"ל ראיתי שכתב וז"ל מעולם לא חלקו התוס' ע"ז רק ט"ס הוא וקאי דוקא אההיא שדקדק הרא"ש מרש"י וכן ראוי להיות ואין דעת ר"י כן אלא נפרעין ממנו כמו שפרשתי תחילה אבל הא דזה אחר זה לית ביה פלוגתא וכן מוכח באשר"י שט"ס הוא עכ"ל סבר הרב דמ"ש הטור אין בזא"ז היינו הדין הראשון בהתחיל הא' וקידם הפרידה חזר זה וחבל בראשון דהיינו דין הראשון וע"כ חלק הר"י על דין הראשון שזכר הטור ואינו כן אלא כמ"ש ובדין הראשון שזכרו רמ"א כאן אין בו מחלוקת אלא שיש לתמוה על הש"ע למה לא כתב כאן מזה ובסימן תך"א גבי אדם כתבו ואפשר שזאת היתה תמיהת רמ"א ומ"מ יש לתמוה גם על הרמ"א למה לא כתב כאן בשוורי' דאפילו חבל הב' בא' יותר ממה שחבלו פטור מן המותר משא"כ באדם כמו שיתבאר לקמן וכ"כ רש"ל כאן שאפי' אם המית הב' לא' פטור והא' חייב בנזקי הב':