ט"ז על חושן משפט שלו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"א) נותן לו שכרו משלם מה שהקשה מסימן ל"ז והגי' במקום שהמערער. צ"ל שהמתערער לא נהירא כלל ועיין סימן ל"ז כתבתי פי' דברי רמ"ה לענ"ד:
ואין יכול לומר טול כו' פירש"י אע"ג דכל שוה כסף ככסף הכא גבי פועל כתיב לא תלין שכר שכי' מה דאיתניא בהדיא משמע:
(ס"ב) או שהוא ברשותו קשה הא בגמרא שם לעיל מיניה ופסקו רבינו בסי' קס"ו בכותל שנפל לגינתו של חבירו כו' דלא קניא ליה חצירו מטעם דלא נתכוון בעל הכותל להפילו לדחותו ומ"ה בעינן שם דפנינהו דווקא ולא שבאו שם ממילא לרשותו ובסמ"ע ס"ק ד' מתרץ דשאני הכא דיש לו אגרא גביה ואגב חורפא לא עיין בשמעתא דהא הך דינא דסי' קס"ו והך דהכא תרווייהו איתנהו במתניתין גבי אהדדי ועביד שם בגמרא צריכותא דאי איתמר הך דהכא ה"ח הכא משקיבל עליו ב"ה שיטלם בשכרו אין שומעין לו אחר כך לחזור כיון דאית ליה אגרא גבי' אבל ברישא דהיינו דהא סימן קס"ו דלית ליה אגרא גבי' ה"א אפילו משקיבל עליו שומעין לחזור בו קמ"ל ש"מ מזה דלפי המסקנא אין חילוק בין אגרא גבי' או לא דאי ס"ד דלפי האמת יש חילוק בין הך דסי' קס"ו ובין הך דהכא היאך שייך עוד לומר צריכותא דמשמע דחד דינא אית להו לתרווייהו וכאן דיניהם מחולקי' דהיינו ברישא צריך דווקא פינה וכאן לא צריך ע"כ נלע"ד פשוט דגם הכא ע"כ מיירי בפינה אותן לא צריך התלמוד והפוסקי' להזכירו כיון דמיירי ג"כ בשל הפקר דהיינו ששכרו ללקוט דבר של הפקר וכל ההפקר הוא ברשות הרבים וממיל' כי אמרינן בזה שהוא ברשותו ע"כ מיירי שהשוכר לקחם מרה"ר ופינה אותם לרשותו ואע"ג דנקט רבינו כאן גם כן לעשות בשלו היינו ג"כ כגווני דהפקר דהוא מונח ברה"ר ופינה אותם לרשותו אבל באמת אי הוה כבר ברשותו של שוכר לא מהני קיבל עליו ב"ה וכההיא דרישא וכמשמעות הלכה דתרווייהו שוים הם כנלע"ד פשוט:
(ס"ג כתב) רבינו בשם הרמ"ה ה"מ דליכא מידי כו' נ"ל פירושו עכ"פ צריך שיהא לזה הפועל תשלומין כיון שזה שכרו שיעשה לו פעולה זו אלא דכ"ז שעושה בשלו הוה שכרו עליו ומחויב לשלם מכיסו וכן אם הוא שכרו לעשות בשלו והראהו בשל חבירו כיון שלא א"ל שכרך על ב"ה הוה שכרו עליו אבל אם הוא שכרו בשל חבירו או בשל הפקר הרי ב"ה אומר לו טול מה שעשית בשכרך ואז ב"ה פטור כל זמן שיוכל ליקח שכרו מהפעול' עצמ' אבל אם אינו יכול ליקח שכרו משם כגון שהקדימו אחר או בשל חבירו וחבירו אינו רוצה לתת לו משלו צריך ב"ה לשלם לו כיון שהוא השכירו עכ"פ לעשו' הפעולה דאל"כ אמאי אמרו במתניתין שיכול לומר טול מה שעשית בשכרך היה להם לומר פטור לגמרי אלא כדפרישית ועכ"פ עדיף כוחו של ב"ה לענין הפקר דבשאר משכיר חייב לשלם משלו דווקא במזומנים כמו בפועל כמ"ש בשם רש"י בסמוך ס"א כיון שהוא השכירו אלא דבהפקר אם אין לב"ה מזומנים א"נ איזה חפץ דקפצים עליו זבינים דהוא כמו במזומנים יכול לומר טול מה שעשית בשכרך ואין חייב לטפל ולהשתדל במזומני' כנ"ל לדעת הרמ"ה. אבל רבינו חולק וס"ל דבשוכרו לשמור דבר הפקר אין שום חיוב על המשכיר כיון דזה ידע שהוא של הפקר אבל אם אין יודע חייב המשכיר לשלם מכיסו כדאיתא בסימן של"ח [של"ה]: