ט"ז על חושן משפט שה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
[ס"א שלא שלח בה יד] לפמש"ל סי' רצ"ה ס"ב דכל שבועה לפי ענינה [י"ל] דהכא מיירי בטוען נאנסה לסטים מזויין ואפשר דהדרי' לידי' ע"כ נשבע שאינה ברשותו עכשיו ואין צריך לדוחק הסמ"ע בזה:
(ס"ג [ס"ד] אמר סתם פי' בשעת קבלת המשכון דאם קבל המשכון סתם כבר נעשה ש"ח וכל זמן שאינו מחזיר המשכון לאו כל כמיניה לפסוק ממנו על שמירת ש"ח וכ"כ במרדכי ס"פ האומנין שמשם למד רמ"א דין זה וז"ל בשעת קבלת המשכון אמר שלא אתחייב באחריות כו' וכן הוא בתשו' מיימון בסי' י"א בס' משפטים ע"ש בסמ"ע ס"ק ה' כתב דאחר קבלת שמירות המשכון צ"ל אח"כ ע"מ והוא תמוה מאוד דודאי אחר שקבל השמירה סתם אינו יכול להפטר אפי' באמירות ע"מ ורמ"א דנקיט כאן ע"מ לאו ללישנא דדוקא נקטי' ובמרדכי עצמו אין שם ל' ע"מ ובד"מ ראיתי בהעתק שהעתיק רמ"א דברי המרדכי והזכיר שם ל' ע"מ ושם מיירי מעיקר' אלא פשוט לענ"ד דהאי ע"מ אינו מעלה ולא מוריד דמעיקרא פטור בכל גווני ואח"כ אינו יכול לפטור עצמו בשום גווני כנלע"ד:
(סעיף ו' דה"ה השאילני כו') הכלל בכל השמירה בבעלים באם יש לו איזה הנאה להשומר מהבעלים בשעת התחלת השמירה מיקרי שמירה בבעלים:
(לך למחר) דשמירה בבעלים בשעת שאלה דוקא והא דבעינן שיאמר למחר היינו גם בשמור לי ואשאילך או השאילני ואשמור לך הא לא אמר למחר הוי שמירה בבעלי' וכ"כ רבינו בשם הת"ה ומה שתמה רבינו וב"י על רמ"ה נלע"ד ליישב בשמור לי ואשאילך מקרי בעליו עמו כיון שאז משועבד הבעל שיתן לו כלי שלו בשאלה ואפי' אם לא יתן לו בידים מ"מ חייב הוא להראות ליה היכן מונח ולא ימחה לו ליקחנ' ובהשאילני ואשמור לך צ"ל דכאן הוי השאלה כמו ש"ש ופטור מאונסין והטעם פירש"י בהשאילני ואשאילך דהא אין כל הנאה שלו כמו שאר שואל וממילא ה"ה בזה שהרי אף הוא שומר שלו וא"כ ניחא לשואל להיות ג"כ שומר שבזה יפטור בשאלה מהאונסי' ואם לא יתרצה המשאיל לשומו לשואל ג"כ שומר יהי' השואל נפסד בזה וכיון שמקבל עליו המשאיל שמירתו של שואל ומהנה אותו בדבר זה מקרי שפיר שאלה בבעלי' ובסמ"ע ס"ח ז' כ' הטעם בזה דס"ל להרמ"ה לאו דוקא עמו במלאכה כו' ואני אומר אלו ס"ל להרמ"ה כן הוי כל הסוגי' דפ' השואל כנגדו דבכ"מ עמו במלאכתו קאמר ותנאי בדברי' אלך לא משוה בעליו עמו כלל דא"כ ה"ל כל ש"ש שמיר' בבעלי' דהא אמר לי' שמור לי בתנאי שאתן לך שכר ותהי ש"ש שלי והנכון לע"ד כמ"ש ונראה דמספיק' אין להוציא ממון באלו נגד הרמב"ם והרמ"ה אף שאחרי' חולקים עליהם:
(ס"ז לא הוי שאלה בבעלי') פי' אם נאבד החפץ שהשאיל ביד ראובן חייב ראובן לשלמו ולא מצי למימר אתה שמעון שאול לי מחמת שאתה שומר שלי על כל שהשאלתי לך ונתתי ללוי בשבילך מפני שאין שמעון עצמו שומר הכלי ההוא אלא לוי: