ט"ז על חושן משפט קסז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
[סעיף א' שלא יאנוס] אע"ג דכאן לא שייך אפקורי כיון שיכול ליטלו מכל מקום עשו חכמים גבול קצוב מה שהוא מצוי ואתי שפיר מה דהקשה ב"י מאי דמבעיא לן מגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו הא עכ"פ יכול העליון ליטול דכיון דנתנו חכמים קצבה לדבר מצוי מספקא לן איזהו ג"כ בכלל הגבול דאינו מצוי:
[ע"ש לא יטול] כו' מה שחילק בסמ"ע סק"ג בין רבינו לרמב"ם הוא אינו מרומז בלשונם לחלק בזה ותו ק"ל כיון דאתה צ"ל משום מוחזק פוסקין אכתי ניתא דעכ"פ מה שהעליון יכול ליטול מהנוף יהיה שלו דבמה קרוי התחתון מוחזק ונלפ"ד דחלוקים הם ודעת רבינו דמספק חולקין וס"ל להלכה דכל ספיקא דדינא כן כמ"ש בסי' שפ"ח ס"ד ורמב"ם ס"ל כאן כיון שיש ג' תנאים ר"מ ס"ל כל הגדל בנתיים הוי של עליון ור"י ס"ל [של תחתון ור"ש ס"ל] כל שעליון יכול לפשוט כו' ובכ"מ קי"ל כר"י הן לגבי ר"מ הן לגבי ר"ש רק דכאן איפסקא הלכ' בהדיא כר"ש נמצא כל שיש ספק בדברי ר"ש בפי' דבריו הדרינן לכללא דהלכה כר"י דאע"ג דאיפסקא הלכה כר"ש מ"מ אימא לך דזה לא נכלל בדברי ר"ש א"כ יוכל לומר התחתון אנא קי"ל כר"י והא דיצא כאן מן הכלל לפסוק כר"ש אייתי ראיה שזה נכלל בדברי ר"ש וכיון שהדבר שקול פסקינן כר"י דהוה של תחתון כנלע"ד: