ט"ז על חושן משפט קסד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"א אם ירצה) נ"ל אם יש חשש סכנה בתקרת הבית מחמת כובד בנין העלי' שיפול על התקרה וישברנה שחייב על העלי' לתקנה:
(ע"ש בהג"ה וי"א דאין ב"ה כו') הא דתירץ בסמ"ע סק"ד דברי רש"י אהדדי יש להקשות כיון דאין על התחתון שום שעבוד לעליון רק שהתחתון יעשה התקרה בשבילו למה לא יהיה רשות לתחתון לשנות בתקרה בכל מה שירצה ויש לומר דמתחלה שעבדו עצמם על זה דודאי יתקן התחתון מה דצריך לו ומסתמא יעשנה כמות שהוא עכשיו אך קשה לי מדברי הרא"ש שהקשה בפ"ב דב"מ שאמרו שעל העליון לתקן התקרה ממ"ש תחתון שבא לשנות לסכך בארזים שומעין לו דהיינו הדין שכ' המחבר בס"ו דמשמע דעל התחתון לתקן התקרה ותירץ שמיירי שיש לתחתון ג"כ עלייה דהיינו ב' עליות זו ע"ג זו ומאי קשיא ליה הא התם בתחתון שבא לשנות איירי בנפל כמ"ש שם רש"י בדף קי"ד וצ"ע רב והר"ן סבירא לפירש"י דבשותפין הוה חיוב התקרה וגם המעזיבה על התחתון ולא כהרא"ש ורבינו לדעת רש"י:
(סעיף ג' חולקים בעצים) כו' נ"ל דגם בזה מיירי באופן דליכ' מגו כמ"ש בסקנ"ז ס"ה והיינו שראו האבנים תחת ידו ולא מהני הך סברא דשותפין לא קפדי אלא דלא להוי אידך מוצי' מחבירו כן משמע מפרש"י שם בגמר':
(סעיף ה' הרי בעל העליי' כ' במ"מ הקש' הרשב"א למה לא יכוף בעל העליי' את בעל הבי' לבנו' וכ' שבירושל' אוקמ' כשאין ב"ה כאן ואין ב"ה יורדין לנכסיו וזה נרא' דעת הרמב"ם שאם אפשר לכפותו כופין אותו כמ"ש בתחלת הפרק וכאן מיירי שאינו רוצה לכפותו ע"כ וכן הוא דעת הטור וכמ"ש ב"י אלא שהרשב"א עצמו לא ס"ל כמ"ש הב"י בשם נ"י והמ"מ כ' ג"כ דלהרשב"א אין יורדין לנכסיו כלל דלא נשתעבד בו אלא זה הבית מכאן סתירה למה שכת' הסמ"ע סק"א דיש חילוק בין ס"ז לסעיף א' ואין כופין התחתון כאן לבנו' הבית דכיון דלהרשב"א אין יורדין לנכסיו ה"ה כאן הוא כן ולרבינו כופהו ויורדין לנכסיו כאן ממילא לא ס"ל כרשב"א דודאי לענין שעבוד נכסיו אין חילוק בין קלקל לנפל אלא ודאי הרמב"ם והרמב"ן ס"ל הא דנקט בדין נפל שיורד למטה היינו באינו רוצה לכפותו וע"ק ממ"ש סימן קס"ה שהעליון זורע למטה והיינו חזרת וכיוצא בו כמ"ש בסמ"ע וזה פשוט שלמעלה היו לו זרעי' אחרי' והאיך סגי ליה בהכי ולא יוכל לכופו אלא ע"כ דמיירי שאינו רוצה לכפותו ובמתניתין הווין אלו ב' דינים שווים ממש:
(סעיף ז' וכן בקורות תקרה כו') צ"ע על רבינו שכתב דין זה סתם ולהרא"ש לא משכח ליה אלא בשני עליו' כמ"ש הסמ"ע סק"ד והוא מוכח שם במ"ש דהא אין על התחתון שום חיוב על התקרה ובדברי המחבר שהיא ע"פ הרמב"ם ניחא: