ט"ז על חושן משפט קלח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
[ס"ו בהג"ה וי"א דאפי' מביא עדים] תמוה לי דעת הרא"ש בזה חדא דהא כתב הרא"ש עצמו בסי' קכ"ו דאף במודה בפי' הודאה גמורה יכול אח"כ לומר טעיתי כשיש עדים כ"ש כאן שאין הודאה גמורה שיכול לומר טעיתי בשעה ששתקתי ותו ק"ל דהא בגמרא מבעיא לן אי הוה הודאה בזה או לא ומכח דלא אפשטא לא מפקינן מיד התוקף א"כ בשיש עדים לפנינו אלא שאתה רוצה לפסלן מכח הודאתו וכאן אין לך הודאה ברורה אדרבה נימא לאידך גיסא שאין כאן הודאה גמורה והעדים אומרים אמת וגדולה מזו אפי' בעדים עצמן כל היכא שא"א לומר שהם מוכחשים או מתורצים אז מיושבים דבריהם כל מה דאפשר כמ"ש רמ"א סימן ל' ס"ב כ"ש הכא דאומר שאין כאן הכחשה ויותר תימא לי ע"ד הרא"ש לפי מאי דבעי רב נחמן למפשט בגמרא מברייתא דקתני המע"ה מיירי בתקפה א' לפנינו משמע דאי מייתי ראיה דמהני והלא ק"ו הוא ומה לסברת הפשטן שהיה סבור דהודאה גמורה היא ואפ"ה מהני עדים דאל"כ מאי המע"ה דקאמר ק"ו לפי מה דלא אפשטא הבעי' דנאמר דמהני עדים וזו קושיא עצומה לבע"ד וכן י"ל מדברי רבינו עצמם שכתב אח"ז אין יכול לתקוף בלא ראיה משמע דעכ"פ ראיה מהני וכה"ג מצינו בגמרא פרק המדיר דף ע"ו דאמרינן יתרת מאי ראיה מייתי פי' כיון דראיה לא מהני אין שייך לומר עליו להביא ראיה וע"כ אמינא הגם כי איני כדאי להכריע מ"מ מאחר שראינו שאין דין זה מוסכם רק שרמ"א מביאו בשם י"א אין כח בזה לפסול עדות העדים בשתיקתו ששתק תחילה כנלע"ד:
רבינו הביא כאן בסוף סימן זה והביאו (רמ"א) [בסי' רמ"א] בשני שטרות ביום אחד כו' דמשמע אם ידוע שנמסרו ביום אחד אחד קודם לחבירו מהני ולכאורה קשה ממ"ש רבינו סי' קי"ט ס"ד (ור"נ) [ור"י] פירש כיון דאין ניכר כו' אלמא ביום אחד אין קדימה ולק"מ דהתם קאי אשעבוד ב"ח דאין מתחיל לגמרי באותו יום אלא מזמן המחרת לענין טורף לקוחות ע"כ כל הלקוחות היום שוים משא"כ כאן דקאי אזכות מקבלי מתנות דכל שנמסר לו אפי' שעה א' קודם קנה וכיוצא בזה איתא בתוס' פ' ח"ה דף ל"ד בסופו: