ט"ז על חושן משפט קיח

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(א"י לטרוף מלוקח ראשון) בדברי רבינו כתוב אבל אם כ' לראשון אין לי דין כו' גובה מהשני נרא' דקמ"ל בזה דוקא כשאין לו שעבוד על הא' ואם יש לו כגון שהי' לו על אותה שדה אפותיקי מפור' לא יהא לך פרעו' אלא מזו ודאי אם כתב לו דין כו' אינו גובה מהשני דאפילו ה"ל בני חורין ביד הלוה לא הוי מצי לגבות דאין לו שעבוד רק על אותה השדה ואיהו דאפסיד אנפשי' שקלקל שעבודו ולא מצי לטרוף כנלע"ד:

(שם) אינו טורפה מהשני כו' הטעם שי"ל אי שתקת שתקת ואי לא מהדרינא שטרא למרי' וא"ל בס"ב שכתב וב"ח טורף אותה מלוקח ראשון נמי נימא הכי שיאמר הלוקח הא' מהדרנא השד' ללוקח הב' דוקא כאן שהלוקח הב' לקח מן הראשון דרך מכר יכול לומר כיון שאני יכול להחזיר כאלו לא לקחתי דמי שהיא אומר לו הלא אין לך זכות בשדה זו רק ע"י דמים שלי שלקחתי בעדם הוא יחזיר לי דמים שלי משא"כ בס"ב השו' ממילא של לוקח הראשון מכח שהוא שעבודו ולוקח השני לקח מן המלו' שעבוד של לוקח הראשון והוי כממון עצמו של לוקח הראשון ולא כאלו בא ע"י קנין מן השני ואין שייך ע"ז לומר מהדרינא למריה וסמ"ע סק"ה כ' בזה דהא אין לו ריוח בחזרתן ותמוה מאד הוא דהא כתב רבינו סי' קי"ט דכל מה דמצי למעבד הרי הוא כאלו כבר עשוי (א"ה אין מדברי הטור השג' כלל על הסמ"ע דהתם כיון דאית ליה רווחא אמרינן ודאי יחזיר השטר כדי להרויח להגבותם מהזיבורית וה"ל כאלו עשוי משא"כ כאן דאין לו ריוח כלל וכמ"ש הסמ"ע והוא פשוט עוד נלע"ד דכאן בלא"ה אי"ל הדרנא דאל"כ למה גבאה מעיקרא שהרי יודע היה שהמלו' ירצה לטרוף אבל התם ע"כ לא ידע דלא שדי אינש זוזי בכדי ואי ידע וזבין ע"כ משום שרוצה להחזיר השטר כשיבא המלוה לטרוף והוא מאמין למוכר וכן במקבל מתנה הוא מאמין לנותן שכשיחזיר לו שטרו לא יחזיק בקרקעות ויתן ויחזור ויתן גוף ופירות לאפוקי בס"ב אם יחזיר השטר לא יתן לו הלוקח שני מאומה ויחזיק בקרקעו לעולם שהרי שלו הוא שקנאו כדין וג"ז נכון ועיין בתוס' פרק ב' דייני גזירות דף ק"ט ע"ב ד"ה ורבנן ע"כ):

(סעיף ד) אפותיקי לב"ח מה שהק' סמ"ע סק"ט אפי' הוא מאוחר כו' ונדחק מאד בתרוצו ונלע"ד דאם הי' הבעל אפותיקי המאוחר הי' הב"ח המוקדם יכול לומר לו כל הנכסים משועבדים דידי נינהו ואני רוצה לטרוף מלוקח ראשון אע"פ שהלוקח ראשון יכול לומר הנחתי לך מקום מ"מ אני מפייסו שלא יאמר כן דטעמא דהנחתי לך מקום הוא לתקנת הלוקח אני אפייסנו שימחול על תקנתו כמ"ש רבינו ממש בזה בסי' קי"ט דהא עכ"פ תצא השדות של אפותיקי מיד הלוקח הראשון ולא שייך הנחתי לך מקום אלא לטובת הלוקח שאינו רוצ' להוצי' מידו השדה וכיון שהלוקח לא יעכב אז המאוחר אין לו כח לטרוף מב"ח מוקדם את האפותיקי כיון דכל שדות הלוה משועבדות לב"ח כיון שגם בעל אפותיקי אינו אלא ב"ח דהא יכול לסלקו במעות וראי' ממ"ש רבינו ר"ס קי"ז גבי אפותיקי מפור' שאם משכנה אחר האפותיקי גוב' אפי' יש בנ"ח ולא אשמעינן רבותא אפי' משכנ' קודם האפותיקי גובה בעל האפותיקי אאע"כ דאין כח לבעל האפותיקי לטרוף כ"ז שיש ב"ח דעכ"פ שם בנ"ח עליו ולא לוקח גמור כנלע"ד: