ט"ז על חושן משפט נח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(בש"ע ס"א וכן מי שהפקיד ביד אחד כו') זהו אפי' לסברא הראשונה דבסמוך שזכר רמ"א דאחר שחייב השליח לשלם לא יכול המלו' לעכבן וכו' שהתם הפסיד המלו' מחמת שאינו מקיים מאמר השליח לפי דבריו שהרי הוא אומר שנתן לו השליח על חוב זה והוא רוצה לשנות עכשיו ע"כ צריך שיאמר המלוה שאינו משנה כלום אלא השליח נתנם לו בפי' על חוב אחר אבל כאן בפקדון כל שטוען שהמפקיד שהוא השליח נתנם לו בשם איש פלו' לפקדון הוא אינו משנה כלום ממאמר השליח לפי דברי הנפקד והוא כמו ברישא באומר שנתנם על חוב אחר ובסמ"ע כ' שזהו דוקא כדעת החולקין דלעיל משא"כ לסברא הראשונה אע"פ שנתן לו בשם המשלח לא מהני כלום עד שיאמר על חוב אחר ולא דק בזה:
(סעיף ב') טען הלוה ואמר וכו' ב' סעיפים הללו עד סעיף ד' צריך ביאור ונלע"ד שהם בדרך זה ועפ"ז יובן כוונת הטור ג"כ והכלל דתרי מיני סטראי בינהו (אתנהו) חד הך דסעיף זה שהוא סטראי סתם והב' הך דסעיף ג' בדמי השור שהוא גרוע מהך סטראי וס"ל לר"י הלוי ולהרמב"ם בהך סטראי סתם דאם יהב ליה באפי סהדי דרך נתינה לחוד ולא בתורת פרעון לא איתרע שטרא דיכול לומר דרך מתנה נתנם לי והרא"ש ס"ל דמתנה לא שכיחא ועוד פליגי רשב"ם ורא"ש דהרמב"ם ס"ל כאן בטל השטר לגמרי והרא"ש ס"ל אינו בטל רק אתרע לחוד ובסטראי דשור ס"ל לרמב"ם דיש בו ב' קולות דהיינו לא מבעי' אם יש עדים שנתנם לו דרך נתינה דמהני אע"ג דלא מהני בסטראי דעלמא מ"מ בסטראי דשור מהני אלא אפי' אין עדים אפי' על הנתינה אלא שהוא מודה בכך מהני לבטל השטר דאנן סהדי שעל השטר נתנן לו כיון שמודה שמדמי השור קיבל ור"י הלוי ס"ל דבסטראי דשור אין שם רק קולא אחת דהיינו דמהני עדות על הנתינה לחוד לבטל השטר אבל עכ"פ בעינן עדים על כך והטור ס"ל דבסטראי בעלמא הוא אתרע השטר לחוד ולא בטל כדעת הרא"ש לעיל ובסטראי דשור השטר בטל לגמרי והיינו על כל פנים כדעת ר"י הלוי שיש עדים על הנתינה לא כהרמב"ם דמיקל לגמרי בסטראי דשור ובזה יתבאר לך דברי הטור במה שהביא פלוגתיהו וכמו שכתוב לסוף והכי מסתברא וע' מ"ש בזה אח"כ
(סעיף ג' אם יש עדים שפרע) הסמ"ע פי' דסטראי דשור גרע לדעת הרמב"ם משאר סטראי דכאן בטל השטר לגמרי ולעד"נ דלהרא"ש אפשר לומר כן אבל לרמב"ם ליתא דהא כ' חד לישנא דשטר בטל בתרווייהו וכן נראה לר"י הלוי ינ"ל דהך שפרעו לאו דוקא הוא אלא ה"ק שיש עדים שקבל דמי השור דהיינו הנתינ' לחוד דבחד דרגא הוי קולא משאר סטראי כמ"ש הסמ"ע בשיטת ר"י הלוי שהוא בעל סברא זאת וכן היא בהדיא הל' בסה"ת בשם אבן מגאש שהיא ר"י הלוי וז"ל שהודה שקיבל דמי השור עכ"ל ומ"ש אח"כ המחבר ויש מי שכתב וכו' הוא הרמב"ם ומ"ש אף ע"פ שאין עליו עדים שפרעו מדמיו וא"כ אפי' בשאר סטראי השטר בטל בזה להרמב"ם ולמה חלקן רמב"ם לשני בבות אלא ע"כ דגם על הפרעון אין עדים וכ"ה בסה"ת בדעת הרמב"ם שכתב בשמו בלשון זה שאין עליו עדים שקיבל דמי השור עכ"ל והטעם דמיד דמודה שקיבל דמי השור אנן סהדי שדמי השור הם וממינא אין לו מגו דמגו במקום עדים הוא כנלע"ד דברים אלו על נכון:
(בשם מהרש"ק בב"י ד"ה וכתב הרמב"ן כו' עד נ"ל שדעת הרמב"ן וכו') והתו' פ' ח"ה דף ל"ד ע"א ד"ה הוי מחויב שבועה וכו' בסוף הדבור והר"ן פ' הכותב בעובדא דאבימי ובפ' כל הנשבעין דף ל"ד והרמב"ן בחידושי ב"ב פ' ח"ה דף ל"ד חולקין ע"ז וס"ל דגם בע"א הוה איתרע שטר' ומוקי התם דאבימי אחר דתקנו רבנן שבועת היסת דאלו קודם לכן לא הוי מהימנו ע"ש ולפ"ז צ"ל דהרמב"ן כשהשיב לבעה"ת חזר מדבריו שבחדושיו וצ"ע וע' שו"ת מהר"מ מלובלין סימן קי"ד והב"י לא דק: