ט"ז על חושן משפט מז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(בש"ע סעיף א') מלוה שאמר כו' מה שקשה ע"ז מסי' פ"ז בענין אי מצי מלוה מוחל ללוה ע"ש:
(ע"ש וכ' בו נאמנות) בעניותי לא הבנתי חילוק זה דמאי מהני הנאמנות דהא לא האמינו ליה למלוה אלא כל זמן שיאמר לא נפרעתי או לכל הפחות שלא יאמר כלום אבל זה אמר בפי' שנפרע יאמר הלוה מה עלי לעשות במה שאין אתם רוצים להאמין לי באמת פרעתי למלוה אלא ע"כ דאמרינן ליה הי' לך ליקח השטר א"כ באין נאמנות נמי נימא הכי ותו ק"ל דעיקר המעל' של נאמנות שאין צריך למלוה שבועה שלא נפרע והרי צריך עכ"פ שבועה אחר הפרעון כמ"ש ס' ע"א א"כ יכול לומר הלוה פרעתיך וסמכתי עצמי שלא ישבע אח"כ לשקר ומאי שנא משבוע' שקודם הפרעון וצ"ע היטב ליישב זה ובטור והש"ע שכתבו מלוה שאמר שטר אמנה בו' י"ל פשיטא לאיזה צורך כתבו רבינו בשלמא בגמ' אמר זה דרך קושיא אבל רבינו כתב זה לפסק דין ולא הוצרך לזה דמי מעכב על ידו מלומר של אחרים הוא ונ"ל שלזה דקדק רבינו וכתב כפל ל' אינו חייב לאחרים אלא נראה דנתכוין בזה דבאמת הוא חייב לאחרים אלא שיש לו נכסים לשלם סד"א דהוא חושב שמא יעני ולא יהי' לו לשלם אלא מזה השטר וע"כ הוא מודה עכשיו בשביל העתיד קמ"ל רבינו דכל שאין מפסיד לאחרים בשעת הודאתו אע"פ שאח"כ אירע הדבר שבא לידי כך מ"מ נאמן הוא ומעיקרא לא חיישינן לזה וע"כ סיים רבינו אח"ז וכתב ואינם יכולים להפרע אלא מזה השטר וכי' ש"מ דברישא הוה הפוכו מזה:
(בשם מהרש"ק בב"י ד"ה) כתב הרשב"א שנשאל וכו' עד והשיב לענין וכו' וע' בשו"ת הרשב"א שהביא ב"י בא"ה סי' ק"י על ראובן שהוא ב"ח של שמעון וכו' נראה שהוא היפך מתשובה זו ומסכים שם עם הרמב"ם דכל מה שנמצא תחת יד הלוה אינו נאמן לומר שאינו שלו כו' וצ"ע ע"כ: