ט"ז על חושן משפט יד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"א) בד"א שזה טוען כו' נ"ל פירושו דבריש הסי' אמר ב' שנתעצמו וכו' והיינו כל שחלוקים על איזה דבר של מי הוא וכיוצא בזה שאין שייך בו תובע ונתבע שאינו ביד א' מהם אלא כ"א הוא תובע או במלוה או הניזק או נגזל שנתברר קצת שהוא מלוה או ניזק והנתבע דוחהו לב"ד הגדול באלו אין שומעין לו כיון שאין כאן שום נתבע נמצא שאין מועיל טענת לב"ד הגדול נלך אלא בנתברר שיש נתבע שומעין לתובע ודברי הסמ"ע בזה אין מבוררים לי:
(ע"ש בהג"ה וי"א דבד"ח) הוקשה לסמ"ע למה הכניס דעת הרא"ש לתוך דברי רמב"ם גם מה שהגיה רמ"א באותה מדינה ודחק עצמו ליישב נלענ"ד דהכל ניחא דרמ"א קמ"ל דגם הרמב"ם דאינו מחלק בין ב"ד הגדול לבית הוועד וכתב אבל יש מקומות היינו דוקא באותה מדינה דאין כח עכשיו להוציא ממדינה למדינה כמו שהוא בב"ד הגדול וזה מוכח מדלא הזכיר הרמב"ם יש מדינות רק מקומות וע"ז כתב די"א ס"ל אפי' בזמן הזה הוה ב"ד חשוב כמו ב"ד הגדול דהיינו אפי' במדינה אחרת נמצא אפי' לשיטת הרמב"ם יש חילוק סברות בזה דהיינו לענין בזמן הזה:
(בטור ס"א) אבל אם א"י כגון כופר הכל באשר"י שמביא ב"י יש סברא דאם שניהם תובעין זה את זה ממילא הוה הדין בזה דשניהם יכולין לכוף זא"ז ובזה מיירי הגמ' דהגוזל בתרא אבל הרא"ש ס"ל להלכה כתירוץ בתרא דיש חילוק בין מקום וועד לבדה"ג ועכ"פ מביא סברא זאת לענין חילוק במקום הוועד עצמו אם כופין אותו לדון בעירו או לילך לוועד וכך הם ד"ר:
(ע"ש וי"א) לבדה"ג אין שומעין אלא להנתבע י"ל דהא גבי נתבע נמי יש חשש בזה שכל נתבע ישמיט עצמו מלשלם החוב שיאמר לבדה"ג אזלינא וי"ל דבזה יש תקנה דכל אדם יוכל ליזהר שלא יהיה לו עסק רק עם מי שהוא בטוח שלא יעשה לו עולה משא"כ לגבי התובע שא"א להיות נזהר מכל שיבא עליו בעלילה לתבוע אותו וא"ל א"כ גם במקום הוועד נמי ניחוש שכל עני יזמין את העשיר לשם וקודם שיוציא הוצאות יתן לו תביעתו שהרי אמרו גם בבית הוועד שמא יוציא מנה על מנה י"ל דלאו דוקא אמרו לשון זה דמסתמא בית הוועד אינו רחוק כ"כ כמו ב"ד הגדול ולא חשו רק לטובת התובע שלא יצטרך לשום הוצאה:
(ע"ש אבל) ר"ה דקדק מלשון הגאון פירוש דהגאון כתב לשון לאשתמוטי גבי לוה ומזה למד רבינו תם וכיון דלוה מצי טעין לאשתמוטי בודאי נתכוין בעל בה"ג כדי ללמוד ממנו דכ"ש תובע ע"ש סעיף ב' ועד"ז כ' הרמב"ם כו' שגם הרמב"ם כ' דין זה דיש מעלה לבית הוועד גם בזמן הזה והיינו בדרך זה שזכר הרא"ש יסדר טענותיו לפני בית דין כו' שכן כתב שם הרמב"ם קודם לזה שצריך שלא יהיו לו טענות ריקנית:
(בשם מהרר"י) זצלה"ה בטור ונראה שאינו יכול להסתלק מאחד לחבירו כו'. תימא דלעיל סימן ג' כתב דאם אין הבעל דין רוצה לבא לפני הדיין שבירר זה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד אלמא דיכול להסתלק וצריך עיון ע"כ):
(בשם מהרש"ק בב"י ד"ה כתב בספר המצות אם יש שני ת"ח בעיר אחת כו' עד בלי סתירת ראייתו כו' ולא קשה מידי דהטור מפרש לה כמ"ש בנ"י שם בגמרא הא דלוה מצי מעכב איירי אפי' במומחים וכגון מרב חסדא לרב הונא שהיה גדול ממנו מי קא מטרחנא לך ולא איפכא ודלא כפי' הסמ"ג ק"ל וכך מבואר בתשו' הרשב"א שהביא ב"י מחודש ב' ע"כ):