פתיחת התפריט הראשי

ט"ז על אורח חיים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואני תפלתי. הטעם לפי שבשבת אומרים לשבח ישראל אף שאכלו ושתו מתפללים לא כא"ה ובי"כ ל"צ לזה:

וא"א נוהגים לומר אשרי כו'. הטעם כדי למהר שלא יעבור זמן המנחה:

וא"א אין כאלהינו. לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום ובי"כ איכא הרבה וא"צ למלאות. גם פטום הקטורת א"צ לומר שהוא כלול בעבודה אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סימני הקטורת לא הוזכרו בעבודה כנ"ל:

בפר' עריות. התו' כתבו הטעם לסי' כי הש"י לא יגלה עריות עונותינו ול"נ דכיון דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזהירין ע"ז בי"כ שהוא יום נורא וחקוק בלב האדם טפי משאר ימות השנה:

וחותם בשל שבת. ול"ד לסי' רפ"ד בר"ח בשבת דאין מזכירין בהפטרה של ר"ח לפי שאין נביא בר"ח וה"נ אין הפטורה במנחה בשבת דכאן עכ"פ יש הפטורה עכשיו בשבת זה דכן תקנו חז"ל להפטיר במנחה די"כ בחול ע"כ יזכיר גם של שבת כשחל בשבת:

וא"א על התורה. פי' אנו אין מנהגנו כמ"ש הש"ע אלא א"א כלל על התור' ועל העבודה לפי שכבר עבר עבודת היום:

בנוסח א"מ קרע רוע גזר דיננו נ"ל שי"ל רוע גזר בנשימה א' כי שייכים להדדי דהיינו שיקרע הוא ית' רוע שיש בגזירה ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים כי ציווי הש"י יכולים המקבלים להפכה לרחמים כמ"ש בפ' הנחנקין בפ' ננוה נהפכת שיש לפרשה לטובה וכן ותשובה כו' מעבירין רוע הגזירה הוא ג"כ בדרך זה ולא כמו שרבים מפסיקים בניגון בין רוע לגזירה דזה אינו נכון דאז הוה תיבת גזר מל' ציווי או בקשה כמו זבח שפי' תזבח או בחר לנו אנשים שהוא מל' תבחר גם כאן תפרש תגזר כי אנו רוצים שתגזור דיננו וחו"ל כן ע"כ צריך למחות בפרט החזנים שלא יעשו כן: