ט"ז על אורח חיים תא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהאבל חפצי הפקר אינם קונים שביתה. בגמ' אמרי' בדף מ"ו דהיינו לקולא דאלו היה קונה שביתה לא היה יכול להוליכו רק לתחום שלו ונ"ל דאם נפקא לן קולא מזה דקנה שביתה כגון ששנים זכו בו בפעם א' וא' עירב למזרח וכלה תחום שלו סמוך למקום החפץ והשני עירב למערב וג"כ כלה תחום שלו סמוך למקום החפץ דבזה אמרינן שאין א' מהם יכול להוליכו רק למקום שמותר לשניהם דהיינו באותו מקו' החפץ וסמוך לו קצת ותו לא כמו דאי' לעיל סי' שצ"ו בדין שנים ששאלו חלוק כו' ואלו אומרים שהחפץ קנה שביתה יכול להוליך כל א' עד אלפים ממקום שכלה תחום של החפץ דודאי ששביתה של החפץ על ידי אלו המוצאים אותו בשבת בזה אמרי' ג"כ לקולא דקנה שביתה ולפ"ז קשה במ"ש אח"ז בחפץ של עכו"ם דקנה שביתה משום גזירה משום חפץ ישראל ולפמ"ש דיש לפעמים קולא אם קנה שביתה במצאוהו שנים ה"נ יש קולא אם יש שבית' באם שנים שאלו אותו מהעכו"ם וכיון שבאמת אין להם שבית' נעש' קולא שלא כדין וצ"ע:
שלא לטלטלן חוץ לד"א. אם אין העיר מוקף מחיצה נ"ל דאם הביאו למבוי של יהודים שעושין שם עירוב שלנו דהיינו צ"ה דהוה כולו כד"א דהא עי"ז מותר לטלטל מרשות לרשות ובמבוי עצמו דאנו חושבין כל המבוי כרשות א' ה"נ לענין בא מחוץ לתחום דהוה כולה כד"א ומותר לטלטלו בכל המבוי וכ"מ לרש"ל בפ' א"צ סי' ט' ז"ל דוקא בתוך ד"א אם הוא בשד' או שהובא בתוך חומת העיר דחשבינן כולה כד"א וכ"ש בחצר עכ"ל הנה לא מצא איסור רק בשדה ולא בחצר וזה המבוי שהותר' בצ"ה כחצר א' דמי כנלע"ד ברור: