ט"ז על אורח חיים רצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב
עריכהלא קיים מצות סעודה ג'. ל' הטור הלכך אותן שמפסיקין בסעודת שחרית לחלקה לשתים ועדיין לא הגיע זמן מנחה אינו מקיים ג' סעודות אבל הגיע זמן מנחה יכול לעשותה מיד אחר סעודת שחרית וכן היה עושה א"א הרא"ש ז"ל וכו' וז"ש בס"ג אם נמשכה סעודת הבוקר כו':
סעיף ג
עריכהאלא אכילה גסה. כי כל זמן האכילה האיצטומכה פתוחה משא"כ אחר הסעודה וכתב רש"ל ובמרדכי כתוב שטוב להפסיק מעט ביניהם שלא ליטול ידיו מיד אחר ב"ה וכן ראיתי נוהגין להפסיק מעט בד"ת או בטיול קצת עכ"ל:
סעיף ד
עריכהא"צ לקדש כו'. דאיתקש יום ללילה לענין קידוש מה לילה סגי בחד זימנא אף ביום סגי נמי בחד זימנא אבל ב' ככרות צריך דכל הסעודות שוות:
פחות מככר א' שלם. דביום ו' ירד לכל א' שני עומרים ומכל עומר עשו ב' ככרות הרי ד' לב' עומרים אכל א' בע"ש וא' בליל שבת וא' בבוקר הרי נשאר לו אחד שלם לסעודה ג' הרי ד' לב' עומרי':
סעיף ה
עריכהצריך לעשותה בפת. כיון דילפינן ג' סעודות מג"פ היום דכתיבי גבי מן צריך לעשות' בפת:
סעיף ו
עריכהנשים חייבות כו'. דעל כולם הוא אומר אכלוהו היום ובין אנשים ובין נשים נתרבו לאכילה זו. כתב בס"ח סי' רס"ט שבליל שבת צריך שיהי' גמר הסעוד' בלילם ורש"ל נהג שלא אכל בליל שבת עד הלילה ול"נ כיון דתוס' מחול על הקדש הוא דאורייתא ע"כ יצא שפיר אפי' גמר קודם לילה: