ט"ז על אורח חיים רכד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ו
עריכה(א) שחלק מחכמתו. הא דקתני בישראל שחלק ובאומות שנתן, ראיתי תי' רבים. ונ"ל עיקר דבישראל יש טעם לפי שהם דבקים בו ית', וכל שאתה אומר חלק צריך אתה לדעת ממי נחלק, נמצא שיש יחוס לחלק אחר מי שנתחלק ממנו, משא"כ באומות שאין להם יחוס אחרי הנותן, כמו כל מתנה דלית בה אחריות על הנותן אלא מה שזכה זכה ותו לא, וע"כ אמר הכתוב ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות, פירש"י שם טומאה מסר להם, הוא ג"כ על הכוונה שזכרתי, שאחר שנתן להם מתנה זו שוב אין דביקות בנותן:
סעיף י
עריכה(ב) הרואה בתי ישראל. כ' רש"ל וז"ל הרי"ף פי' בתי כנסיו' ולפ"ז צ"ל מ"ש אח"כ הרואה בתי עע"א היינו נמי בתי תיפלות שלהן. וא"כ קשה הלא יש ברכה מיוחד להם כמ"ש הרואה מרקוליס או שאר ע"א או' ברוך שנתן ארך אפים וי"ל התם כשרואה גוף העכו"ם אבל הכא רואה הבית תורפה מיוחדת להם שמעמידין עכו"ם בתוכ' ואינו רואה עכו"ם עצמה. וי"מ שקאי על כל בתי ישראל של מנהיגים ועשירים וביישובן דקאמר היינו כשיושבין בתוקפן ובכחן ולזה נתכוין רש"י שפי' מציב גבול אלמנה כגון ישוב בית שני ולאו דוקא בנין ב"ה קאמר דא"כ הל"ל הרואה ב"ה אלא אכל בתי ישראל קאמר כשהן בישוביהן אחר ימי אלמנותן וזהו בבית שני וכ"מ בגמ' דאכל בתים קאמר וכ"מ בסוגיא דמייתי עלה עובדא דעולא ור"ח כי מטא אפתחא דרב חנא כו' מיום שחרב ב"ה נגזרה גזירה על בתי הצדיקים וכו' משמע דבתי בני ישראל בחורבנן דקאמ' היינו בתי עשירים של ישראל ובעלי צדקה וממילא נמי כה"ג הא דבתי ישראל בישובן ולא נהגו כן אלא דוקא בבתי כנסיות ואיפכא בבית תרפות שלהם עכ"ל. וב"י כ' שאין מברכין על בתי ישראל אא"כ היו בארץ ישראל ובזמן הבית וזה ג"כ כוונת רש"י כו':