ט"ז על אורח חיים קעד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהואין הפת פוטרו. הטעם לפי שקובע ברכה לעצמו פירש"י בכמה מקומות הוא בא ומברכין עליו ואע"פ שלא היו צריכין לשתות פי' דבריו שכתב בכמה מקומות כו' היינו בברכת קידוש כ"כ התו' דף מ"ג:
סעיף ב
עריכה) אפילו מברכה ראשונה. מבואר במרדכי פ' כ"מ דוקא אם היו שאר המשקין לפניו בשעה שבירך על היין אז פוטר היין אותם:
סעיף ג
עריכהאלא כוס א'. משמע דאין חילוק אימת בא אותו הכוס ובמשנה אי' בא להם יין אחר המזון אם אין שם אלא אותו כוס בש"א מברך על היין ואחר כך מברך על המזון משמע דוקא אם בא אחר המזון וכן פירש"י בהדיא בגמ' שם וז"ל ובתוך המזון לא בא להם וכשגמרו סעודתן בא להם לפני ב"ה כו' עכ"ל לק"מ דמשום ב"ש פי' כן שס"ל דמברך על אותו כוס בפה"ג וטעים ממנו ואח"כ מברך עליו ב"ה כדאי' שם בגמ' אבל לב"ה דס"ל מברך ב"ה תחלה אין חילוק באמת אימתי בא ולא כמו"ח ז"ל שעשה מחלוקת בין רש"י לש"פ בזה:
סעיף ד
עריכהלפני המזון וכו'. ופוטר אפי' יין שלאחר המזון קודם בהמ"ז שאותו יין הוא בא לשתות כמו היין שלאחר המזון משא"כ ביין שבתוך המזון אינו אלא לשרות המאכל ולא חשוב כמו לשתות ואינו פוטר היין שלאחר המזון והא דנקט אם קבע לאו למימר' דבלא קבע אינו פוטר אלא בא לאפוקי אם לא היה דעתו תחלה לשתות אח"כ דהוה נמלך:
של קידוש. ולא נימא דקידוש הוא כמצוה בפ"ע והבדלה הוי רבותא טפי דאינה שייכא כלל לסעודה כמו קידוש ואפ"ה פוטר יין שבתוך המזון וה"ה ליין שלאחר המזון דקידוש והבדלה פטרו כיון דהוי כשאר יין שלפני המזון ולענין ברכה אחרונה קודם הנטילה עסי' רצ"ט ס"ז:
סעיף ה
עריכהלא היה דעתו לשתות כו'. פשוט דה"ה לענין אכילה כגון שקנה לעצמו לחם א' לאכלו כולו וע"ד זה בירך ואח"כ נתאוה לאכול עוד ושולח לקנות עוד צריך לברך שנית המוציא אבל אם יש לו בבית לחם וחותך לו חתיכה לאכול אותה ואח"כ רוצה לחתוך עוד אין זה נמלך דדרך אדם הוא כן כנ"ל:
ומושיטין לו כוסות כו'. נ"ל דהאידנא שיש מנהג כשאחד בא אצל אותם ששותין כבר שהרבה נותנין לו כוסות מסתמא כשבירך על הראשונ' דעתו על כל מה שיתנו לו עוד ודמי' לההיא דסימן קס"ט ס"ג דאם יש אדם חשוב בסעודה כו'. ה"נ יודע שיתנו לו עוד א"כ א"צ לברך שנית על כוס אחר:
סעיף ז
עריכהואף יין לא היה צריך כו'. וזהו דפריך בגמרא יין נמי תפטרי' פת ומשני הואיל וקובע ברכה לעצמו מפני חשיבותו כמ"ש בס"א והי"א ס"ל דדוקא על היין פריך שיפטרנו פת משום שהוא זיין אבל מים לא זייני ע"כ אין סברא שיפטרנו פת ונ"ל דבשכר שלנו שעושין מתבואה גם להי"א א"צ ברכה דהא כ' הרא"ש פ' אלו עוברין מביאו ב"י לקמן סי' תע"ב דשכר שעושין באשכנז יש בו הרבה יותר מכדי א"פ א"כ ודאי זיין ופת פוטרו:
ישב קודם נטילה כו'. א"ל הא צריך לברך ברכה אחרונה אחר מה ששתה רביעית קודם ברכת המוציא דב"ה אינו פוטר ברכת בורא נפשות ולא ברכה א' מעין ג' כדמוכח בסימן קמ"ז בלאחר הסעודה שטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם ואין ב"ה פוטר אותם וכ"כ ב"י סי' קצ"ז ד"ה כתב אחי כו' וכ"כ ב"י בסימן תע"ג בשם תשובת רשב"א שאין ב"ה פוטר מה שאכל קודם סעודה ואין מסייע לסעודה ושם קאי לענין בנ"ר וא"כ אין לו צירוף עם מה שישתה תוך הסעודה י"ל שמה ששתה קודם האכילה הוא בא לצורך מה שיאכל אח"כ כמ"ש בס"ו דב"ה פוטר היין שלפני המזון כיון שהוא בא לפתוח הבני מעיים ולהמשיך לתאות האכילה כמ"ש הרא"ש בפ' ע"פ ה"ה בשאר משקין וע"כ א"צ לברך ברכה אחרונה קוד' האכילה אבל ודאי מי שחייב כבר בנ"ר או מעין ג' אין ב"ה פוטר. ומצאתי בספר כונת האר"י וז"ל קודם האכילה ישתה מעט מים פחות מרביעית ויברך עליהם תחלה וסוף ויכוין לצאת י"ח מן המים שבתוך המזון ופעם אחד שתיתי יותר מרביעית הראו לי במצחי שהיתה ברכה לבטלה עכ"ל. ונראה שהוא לא תפס סברא זו שזכרתי בשם הרא"ש דיין שלפני המזון פטור מברכ' אחרונה וכיון שצריך ברכה אחרונה יהיה הפסק בין מה שבירך על היין שלפני המזון לבתוך המזון דע"כ הזהיר לשתות פחות מרביעית וקשה למה הראו לו ברכה לבטלה הא החטא בזה הוא שחסר ברכה הצריכה דהיינו ממ"נ אם בירך בנ"ר קודם סעודה ואחר כך בתוך הסעודה היה לו לברך שהכל על שתיית מים לפי דיעה הזאת של הי"א והוא לא בירך ממילא חיסר ברכה תוך הסעודה ואם לא בירך בנ"ר אז יש חטא מחמת חסרון ברכה ההיא גם מ"ש שבירך עליהם תחלה וסוף הא ברכה אחרונה אין מברכין על פחות מרביעית וכמדומה דהנך מילי לאו דסמכי נינהו ולא באו מפי קדוש דמוהרר"י לוריא זצוק"ל:
והמנהג כסברא ראשונה. מזה למדתי שהשותה יין שרף בתוך הסעודה שצריך לברך שהכל דע"כ לא פליגי הנהו תרי דיעות אלא בשאר משקים מטעם שא"א לאכילה בלא שתיה אבל ביי"ש כ"ע מודים דצריך לברך אבל משקה שקורין מע"ד א"צ דגם הוא בכלל שתיה לאכילה ודינו כשכר משא"כ ביי"ש שאינו לשתיה וכ"פ בלבוש סימן קע"ז מטעם דאין זה בכלל דברים שמחמת הסעודה:
סעיף ח
עריכהדלא יכולין לענות אמן. זה פירש על מה שאמרו בגמרא שאין בית הבליעה פנוי אבל הי"א שהביא רמ"א ס"ל דפי' אין בית הבליעה פנוי הוא שאין שומעין הברכה מחמת האכילה וע"כ מהני אם אמר סברי רבותי דיתנו לב לשמוע. ונ"ל אפילו לפי זה דמהני סברא היינו שיפסיקו לאכול באותה שעה שמברך דהא עכ"פ צריכים לחוש לשמא יקדים כו' אבל לדיעה הראשונה גם זה לא מהני דחושש שמא לא יפסיקו לאכול כנ"ל. ובסי' רי"ג כ' דעל היין. שלא בשעת הסעודה א' מברך לכולם: