ט"ז על אורח חיים קנב
סעיף א עריכה
(א) שמא יארע אונס - בגמרא אר"ח לא ליסתור אינש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחרית' איכא דאמרי משום פשיעות' דלמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחרית' וא"ד משום צלויי כל זמן הבנין מאי בנייהו א"ב דאיכ' בי כנישת' אחרית' וברי"ף ורא"ש ור"ן גרסי לאיכ' דוכת' לצלויי למ״ד משום צלויי ליכא אמ"ד משום פשיעות' איכא וכתכ הרא"ש דקי"ל כמ"ר משום פשיעות' ממיל' לא מהני דוכת' לצלויי וכתב הר"ן דלמ"ד משום פשיעות' דמתרשלי מלבנותה ובימים שבנתים לא יהיה להם מקום קבוע להתפלל אבל ודאי כל שיש להם ב"ה אחר קבוע לכ"ע שרי דהא ליכא משום צלויי ולא משום פשיעות' דאלו לפשיעותא שלא יבנו לעולם ליכא מאן לחייש לזה כו' עכ"ל וכ"כ בשם רשב"א ונ"י ונרא' שגם התוס' ס"ל כן דהא כתוב איכא בינייהו דאיכא דוכתא לצלויי משמע דוקא במקום עראי לצלויי פליגי אבל בי כנישתא קבוע אחריתא כ"ע מתירים ואפי' להגי' שלפנינו א"ב דאיכא בי כנישתא אחריתא ג"כ פירושו כן שיש בי כנישת׳ עראי וכ”מ בב"י בדאיכא בי כנישתא אחריתא לצלויי משמע עראי בעלמ' ולזה נרא' דגם הרמב"ם והטור ס"ל כן ואע"ג דלא הזכירו דמהני בי כנישתא אחרית' נלמד ממיל' מדאמרו אלא בונין האחרת תחלה ואמר כך סותרין ומזה נלמד דאי איכא אחריתא ה"ל כאלו בנו אחרת דמה הפרש יש ביניהם וכ"כ רמ"א סי' קנ"ג דיש להם בה"כ אחרת מותר לסתור הישנ' ובב"י כ' שיש פלוגתא בין הטור להר"ן ואינו נראה כלל אלא הכל מודים בב"ה קבוע דמותר לסתור האחרת:
אבל אם חרבו יסודותיו. ובגמ' קרו לזה תיוה' דהיינו אם נרא' קלקול:
ומעשה בעיר אחד שהיו היהודים דרים חוץ לחומה ואירע הענין שנתיישבו בתוך החומה והיתה בה"כ לבד חוץ לחומה ואמרתי אין לך תיוהא גדולה מזה והתרתי לסתור אותה כדי לבנותה תוך החומה ותחלה יבנו בה"כ החדשה ויטלו אח"כ האבנים מן הישנה ויבנו תוך החומה מהם.
ואסור ליקח אבנים כו'. ז"ל הג"א בשם א"ז וסיים אח"ז כי ליכא דוכתא לצלויי משמע דה"ק אפי' רוצה לסתור ולבנות אחרת ואין לו אבנים רק אלו מן הישנה אפ"ה אסור כל שאין דוכת' לצלויי כי הוא פסק כמ"ד הטעם משום דוכת' לצלויי ממילא לדידן אסור אפילו ביש דוכתא לצלויי לא יסתור הישנה כדי ליקח האבנים ממנה אבל אם יש היתר לסתור אותה בדרך שזכרנו דהיינו שיש בה"כ קבוע אחר או דחזו ביה תיוהא ודאי מצוה מן המובחר ליקח האבנים ולבנות החדשה כן הוא ביאור הדבר וכבר ראיתי מי שטעה בזה לומר שיש איסור ליקח האבנים המנותצים וזה אינו:
ואסור לסתור כו'. עיין מ"ש בס"ס הקודם לזה: