ט"ז על אורח חיים קכג

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א עריכה

כורע ופוסע ג' פסיעות. הטעם בב"י בשם רבינו האי דתפלות נגד תמידין וכשהכהן היה עולה למזבח עם איברי התמיד היה עולה דרך ימין ומקיף ויורד דרך שמאל ובין כבש למזבח היו ג' רובדים של אבן ויורד בהם ג' פסיעות על עקב ואנו עושין כמו שהם היו עושין עכ"ל:

לצד שמאלו. שהמתפלל רואה עצמו כאלו שכינה מול פניו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד ושמאל האדם הוא צד ימינו של הקב"ה:


סעיף ב עריכה

ולא יחזור למקומו בגמ' אמרינן ע"ז דאם לא עשה כן דומה ככלב ששב אל קיאו נרא' פי' כיון שחוזר תכף משמע שמה שהתפלל אינו נוח לו ורוצה להתפלל שנית מה שהתפלל כבר וא"כ מבזה הוא תפלתו ונתנו שיעור ההמתנה עד תפלת הש"ץ דנר' לכל שחוזר בשביל לכוין למה שיאמר הש"ץ והש"ץ עצמו שיעורו כדי הילוך ד"א וכן היחיד המתפלל כמ"ש רמ"א אח"כ ובזה מראה לכל שאינו חוזר ואין ביזוי לתפלה שהתפלל ונ"ל דאפילו אם אין חוזר תכף למקומו לא יאמר תחנון תכף אחר שעקר רגליו אלא ימתין כדי הילוך ד"א:

וכן יחיד המתפלל. ב"י בשם רי"ו כתב ע"ז וכן נר' מדאמרי' בס"פ ת"ה שישהה בין תפלה לתפלה כדי שתתחולל דעתו עליו ומפרש בירוש' דהיינו כדי הילוך ד"א עכ"ל פי' כשם שהתם מצינו דהוה זה שיעור שהייה לענין בין תפלה לתפל' ה"נ מקרי זה שיעור שהיה אם יחזור למקומו שהתפלל:

אסור להחזיר פניו כו'. פי' אע"פ שעדיין עומד במקום שכלו פסיעותיו לא יחזור פניו לראות העומדים אחריו כי יגרום ביטול כוונה לאותם המתפללי' עדיין שיסתכל בהם ובחנם כתב מו"ח ז"ל שפסק זה סותר מה שפסק כבר שימתין עד שיאמר הש"ץ קדושה דהיינו בחזרתו למקומו:


סעיף ג עריכה

שמאל תחלה. נר' הטעם דבעקירה זו חולק כבוד לשכינה והיינו לימין השכינה שהיא שמאל האדם כדלעיל:


סעיף ד עריכה

הוה יוהרא. שנר' שחולק כבוד לשכינ' יותר משאר בני אדם ע"צ החיוב:


סעיף ה עריכה

א"צ לחזור לפסוע. דהא לא יאמר עושה שלום עד אחר גמר הקדיש ואז יעקור ויפסע:


סעיף ו עריכה

אבל אינו אומר בסוף. נר' טעם לזה דבשלמא ה' שפתי תפתח צריך שיאמר כדי שיעזור לו הש"י ליתן לו כוונת הלב להתפלל אבל אחר התפלה שהוא מתפלל בשביל אחרים לא שייך לומר והגיון לבי כי לא התפלל על עצמו אלא היה צ"ל והגיון לב השומעים התפלה ואין זה בנוסח הפסוק ובלבוש נתן טעם לפי שיתפלל עוד אחר זה וקשה דא"כ יחיד נמי: