חפץ חיים על ספרא/תזריע נגעים/פרק יא


פרק יא עריכה

( א ) בפתוך:    שמעורב לובן ואודם.
צרעת מלמד שהיא מטמאה במחיה:    דמחיה נקראת גם כן צרעת דכתיב בה "צרעת נושנת היא".
אין מטמאים במחיה:    כדלעיל בפרשה ד' סוף פ"ז.


( ב ) היא אינה מטמאה בשער לבן:    דלמחיה ליכא למעוטי דכבר נתרבה מצרעת.
הלא דין הוא:    להיפך ולכך צריך קרא.


( ג ) ומנין לרבות שאר המראות:    שהם מטמאות גם כן בפתוך ת"ל בקרא הקודם "נגע לבן אדמדם" כולל שאר מראות נגעים שהם מטמאות גם כן בעניננו בפתוך.


( ד ) הלא דין הוא:    דיש לנו מה מצינו ולמה צריך היקשא.


( ו ) דנין דבר שהוא בשני סימנים:    קרחת וגבחת נטמאים במחיה ופשיון ושחין ומכוה גם כן בשני סימנים פשיון ושער לבן.
שהוא מטמא בשלשה סימנים:    שער לבן ומחיה ופשיון.
תלמוד לומר כמראה צרעת עור בשר בשני שבועות הרי עור הבשר כו':    פי' דכיון שהקישה התורה עניננו לעור הבשר ממילא הוקש עור הבשר גם כן לעניננו שמטמאה בפתוך.
רבי אומר:    דרש "כמראה" להורות שמטמאה בקרחת וגבחת במראה חלקה כעור הבשר.
צרעת כגריס:    דהיה לו לכתוב "כמראה עור בשר" וכתב "צרעת" להורות דשיעור נגע בקרחת הוא גם כן כגריס כמו דכתיב צרעת לענין מחיה דשיעורה כגריס כמבואר לעיל סוף פרשה ג'.
מה שחין ומכוה כגריס:    כמבואר לעיל פרשה ד' סוף פ"ז.


( ז ):    ואין מקום שער לבן צריך כלום.
ומחיה צריכה כעדשה:    ועל ידי זה נתמעט הנגע ולפיכך צריכה הנגע להיות יותר מכגריס נגד המחיה.


( ח ) שאין מטמאות אלא בשנים:    הרי שהקילה בהן התורה ואפשר דצריך דוקא יותר מכגריס.