חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק ח


ביאור - פרק ח

עריכה

( א ) אלא כיוצא בזה:    פי' דאהני ריבויא ואהני מיעוטא. אהני ריבויא לרבות כל שהוא דומיא דשעיר ואהני מיעוטא דאותו למעוטי כיוצא בו.
חטאת זכר קבוע:    פי' חטאת זה הוא זכר קבוע שאינו בעולה ויורד.
מכפר:    שאינו רק מכשיר לאישתרי בקדשים אלא שהוא מכפר על חטא.
חטא ידוע:    שנודע לו שחטא. ושעירי הרגלים אין באין על חטא ידוע שהם באים על חטא מקדש וקדשיו שלא היה לו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף.
שעירי עכו"ם:    של צבור.
או פרים הנשרפים:    כלומר או ארבה גם כן פרים הנשרפים לפי שעם היות שאינם דומים בכל הצדדים הם דומים בכולם חוץ מאחד.
או שעירי הרגלים:    שיש להם גם כן כל המעלות וחסר להם רק פרט אחד ושקולים הם שהם שוים במעלות.

( ב ) וכשהוא אומר תשחט:    החטאת דהוא יתר דלכתוב "במקום אשר תשחט העולה תשחט", וממילא משמע דאחטאת קאי דהא כתיב ברישא דקרא "זאת תורת החטאת". ואמר "החטאת" לרבות חטאת עכו"ם של יחיד שהיא שעירת עזים או שעיר יום הכפורים שגם כן אינו נבדל אלא בד"א שאינו בא על חטא ידוע ומסיים הברייתא שגם זה שקול הוא ואינו צריך לקרא.

( ג ) ואינה באה קבוע:    שהיא בעולה ויורד.
שקול הוא שיבואו שניהם:    ר"ל ואף על פי כן אינו צריך לרבות אחרי שבשלשה דברים שהם הרוב הם דומים וע"כ כי אתא קרא לרבות חאת מצורע שאינו דומה לשעיר אלא במה שהוא חטאת הבאה מן הצאן אבל אינו זכר שהיא כבשה בת שנתה ואינו קבוע דאם דל הוא מביא תור או בן יונה לחטאת ואינו בא על חטא ידוע אלא שמכפרת על עונו.
ויש גורסים "ולא מכפרת" ור"ל דקרבנו הוא רק לאשתרויי בקדשים ועל עונו אתכפר ליה בנגעים אלו.

( ד ) ולמה יצאת מעתה:    ר"ל אחר שלבסוף רבינו את הכל דטעונות צפון למה אצטריך לכתוב בשעיר נשיא שישחטוהו במקום אשר ישחט את העולה לקובע וכו'.

( ו ) הוא:    משמע בהוייתו יהא עיכובא ואם לאו פסול.