חסד לאברהם/מעין ה/נהר כא

נהר כא - לבאר סוד הגלגול, וסוד הנשמה חדשה ובלתי חדשה:

דע כי כל הנשמות שנשרו מאדם הראשון ונפלו בעמקי הקליפות אלו הם ישנות לגמרי, ויקראו גלגול ראשון, וכאשר איזה נשמה מהם תחזור בעולם ותחזור ותמות נקרא אז מגולגל ב' פעמים, וכן כיוצא בזה עד כמה פעמים, אמנם אותם שנשארו באדם הראשון עצמו הם אשר יצאו מהם קין והבל מעצמות אשר נשאר לחלק אדם, אך שת היה מאותם שנשרו אבריו, ולזה קין והבל להיות שלא נשרו רק נשארו בו באדם, לכן גדלה מעלתם אחר שיתוקנו יותר משאר השרשים, ובפרט בענין זה כי לא יחשבו הם לגלגול אחר רק עדיין זה בכללות אדם הראשון וכאלו לא נשרו ממנו, וכאשר יבא איזה ניצוץ מהם לעולם זה נקרא נשמה חדשה בבחינה א', כי עדין לא נחלקו לניצוצות בפני עצמן, אך אם אחר שבאו פעם א' ומתו כאשר יחזרו לבא יקראו מגולגלים מפעם א'. ודע כי הנשמה חדשה האמיתית זה יוכל לבא בעולם ולהשיג בפעם הראשונה עד נשמה לנשמה דאצילות כפי מעשיו בקלות גדול, ואם חטא בפעם ההיא משם והלאה יקרא מגולגל, רק אינו יכול להשיג הרוח רק עד י"ג שנים ואילך, והנשמה מבן כ' ואילך, וכן הולד עד שקונה נפש ורוח ונשמה דאצילות כפי שניו:

אמנם בחינת קין והבל, והיא אשר נקראת נשמה חדשה בצד מה כנ"ל, כאשר יבא ניצוץ ממנו בעה"ז גם היא תוכל להשיג בפעם ההיא הראשונה נפש רוח נשמה ונפש דאצילות ולא יותר, והטעם לפי שנסתלק מאדם הראשון זיהרא עילאה ולא נשאר בו רק נפש דאצילות לבד, ובזה יש יתרון לזאת הנפש של שורש קין על הנשמה החדשה, כי היא יש לה יכולת להשיג כל זה קודם תשלום הי"ג שנים. ודע כי הנשמה החדשה גמורה יכולים לבא לו כל החלקים נפש רוח ונשמה זה אחר זה, [כפי השנים] וכולם יחד בגוף א', ויעשה הנפש משכן אל הרוח, והרוח אל הנשמה, אך מי שבא משורש קין והבל א"א לו לקבל הרוח אחר שתיקן נפשו אם לא בלילה על ידי יבום, כי יוצאת הנפש מן האדם אחר תיקוניה בעת השינה והולכת לה ובבקר נכנס הרוח באדם ומביא עמו נפש הגר כדי להיותה משכן אליו עד שיתקן הרוח ג"כ, ואחר תיקונו באה הנפש ושורה ונקשרת עמו, ואח"כ אי זכה יתיר יוצאים נפשו ורוחו ובאה הנשמה עד שנשלמת ונתקנת, ואח"כ חוזרים שם שלשתם, אך קודם תיקונה א"א להם לבא כלל. והיינו סוד הצדיקים גמורים שמתים, כי כבר תקנו נפשותם ואינם יודעים להמשיך הרוח ומתים, כי כבר השלימו נפשם והיינו ימותו ולא בחכמה:

אמנם בחינה הג' והיא שאר בני אדם שנקראו נשמות ישנות, אין בהם שום יכולת בעולם רק לתקן בחינה א' לבד, פירוש הענין כי אם בא לתקן את הנפש הנה כאשר ישלים נפשו ימות, ויבא אח"כ הרוח שלו בגוף אחר ובהשלימו ימות, וכן בנשמה, ואם לא השלים יתגלגל כמה פעמים עד שישלים הנפש, ואח"כ יבא הרוח בגוף אחר ע"י נפש הגר, וכן הנשמה, ואם הוא מאותם שכבר תיקנו נר"נ וחטאו והובאו עתה בגלגול, ג"כ יהיה לו כדין הנזכר, ואם ביאתו תהיה לתיקון זולתו ובפעם ראשונה השיג הרבה אפילו עד הנשמה דאצילות וכיוצא, הנה עתה כשמתגלגל יכול ליקח כולם בבת אחת, וז"ס אותם הינוקי שהיו מופלאים במעשיהם, והיה הטעם לפי שבאו יחד נפשם ונשמתם. והנה הנשמה החדשה צריכה לקיים כל התרי"ג מצות, אך המגולגל הישן אינו צריך לתקן עתה רק אותה המצוה שהיתה חסרה ממנו לבד, ולכן כל חכם וחכם מהראשונים היה זהיר במצוה ידועה יותר משאר מצות, זה היה זהיר בציצית וזה בתפילין וכיוצא, כל אחד במה שחסר לו כפי גלגולו, והיינו סוד ארז"ל אביך במאי הוי זהיר טפי וכו':

ודע כי בעל הבחינה הג' שהיא הנשמה הישנה, אפשר ע"י כוונתו בעת נפילת אפים שיוציא את רוחו מן עמקי הקליפות, ותבא לעולם הזה בגוף אדם אחר או ע"י בנו בעצמו, אך שורש קין והבל א"א לבא ע"י אחרים רק ע"י עצמו לבד, ולכן א"א לרוח שלא לצאת רק עד תשלום תיקון נפשו. אמנם בעל הבחינה הג' עומד בשיקול גדול ובכף מאזנים, והוא שאם אותו שלקח הרוח שלו תיקן והשלים תחילה את הרוח אז בתחיית המתים הנפש והרוח ילכו אל אותו הגוף השני שבאה בו הרוח, אך אם השלים תחלה זה הגוף של הנפש, שניהם יכנסו בזה הגוף של הנפש. ודע כי אפילו תיקון זה של הרוח שתיקנו אחר הנה הוא עומד בשיקול, והוא כי אם אותו האדם יזכה יוכל להמשיך כל הטוב של הרוח ההוא אליו וישאר האחר כולו רע וכו', וכל זה לא שייך רק בבחינת הנפש והרוח, אך הנשמה לא תצא כלל לעולם עד שיתוקנו הנפש והרוח וימותו האנשים ההם שלקחו נפש ורוח, ואח"כ תצא הנשמה לעולם. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה: