חסד לאברהם/מעין ג/נהר ו

נהר ו - לבאר כי קבלת אלהותו יתברך צריך ב' תנאים א' הארץ, ב' המילה:

וזה כי השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דברים הא' ע"י התלבשות המדה הזאת שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי דהיינו השרים החיצונים ע"י התפשטותה באופנים, ולזה העומד בחו"ל מקבל אלוהותו בדרך זה, אמנם הדרך הזה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שיקבל השפע מתחת יד השרים, ועל זה נאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלקים אחרים, והיינו ישראל העומדים בחו"ל עובדים ע"ז בטהרה הם, ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא קצת עובדי ע"ז מפני שהוא משפיע בחוץ:

הדרך הב' הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי, דהיינו שלא יהיה בינו לבין אלהותו שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדריגות הקדושות על ישראל, והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מלובשת בשרים אלא ממש דרך פתח היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל, ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד החכמה זאת חכמת שלמה. ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני שאוירה משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לערלים החיצונים, ולכן צריך השוכן בארץ ישראל לימול את בשרו שאם לאו הוא מטמא את הארץ, נמצאת למד שקבלת אלוהותו תלוי בישיבת הארץ, וישיבת הארץ תלוי במילה וזה בשלימות, וג"כ קבלת האלקות תלוי במילה וזה אם לא יזכו לארץ, אבל אינה בשלימות כי היא בהתלבשות על דרך שפירשנו, וזהו גלו לבבל שכינה ביניהם גלו לעילם וכו' גלו לאדום וגו' שכינה ביניהם בזכות המילה, וזה שאמר והייתי לכם לאלהים וגו', וזמש"ל: