חסד לאברהם/מעין ב/נהר כח

נהר כח - בענין עסק התורה בלא הבנה ובלא פלפול:

דע שאם תהיה עוסק כל ימיך בתורה בלי להשכיל בה רק שתקרא בה, הנה בזה אתה אוכל החטה עם הסובין שלו והמוח עם הקליפה, כי קושיין דהלכתא אינון קליפין ואתה מחוייב להקשות ולשבר הקליפות ולהוציא המוח ולתרץ ולדקדק המלה ולהבין נעלמה, ועל המדקדק בה נאמר יעשה למחכה לו כנזכר בזוהר, ולהיות העוסק כך בתורה בלי הבנה כל מה שאפשר בידו הוא מערב קודש בחול וחול בקודש, ועליו נאמר ודלא מוסיף יסיף שח"ו חייב מיתה כיון שבידו לפלפל בתורה ואינו עושה, בזה הוא מחזיק הקליפות ומעמידן:

והענין דע כי התורה הוא עצם האצילות המתפשט והיא היתה המצאה אלקית שבה ידבק האדם בהאלקים ולהזדכך הנשמה לאור החיים האמיתית, דהיינו הדבקות באלקותו בעה"ז ובעוה"ב, וז"ש הכתוב ואתם הדבקים בה' אלה"יכם חיים כלכם היום, אפילו היום בהיותם בעולם הזה ומכ"ש בעולם הבא. והדבקות בו צריך שיהיה בלי מסך מבדיל בינך ובין תורתו וכיון שאתה מעיין בתורתו והיא רחוקה מידיעתך ונעלמת ממך ע"י קושיות שהם הקליפות המכסים את התורה ומעלימים אותה מעין שכלך, הרי הקליפות הם (מחיצות) [מחבת] ברזל בינך לבינו, ולכן אם חשק האהבה שקועה בלבך להדבק בו צריך שתחפש אחר הקושיא לשבר אותה ולבטלה ותדבק בתורה הנעלמת בתוך אותן קליפות, והעושה כך הרי הוא דבוק בתכלית הדבקות, וזו היא ההתבודדות הגדולה אשר מקרב אותך להש"י בלי מסך מבדיל בינך לבינו, ואף אם אתה עושה כך אם תפריד מחשבתך מן התורה ומן העיון בה הרי אתה באותה שעה חשוב כאחד משאר בני אדם בענין התדבקות בהש"י, מפני שאין דבקותך עמו אלא כל זמן שאתה מחשב בתורתו, אמנם כשתפריד מחשבותיך מן התורה הרי מיד הקליפות מזומנות להמצא בינך ובינו, ולכן אסרו רז"ל לת"ח לעמוד במקום המטונף כדי שלא יפריד מחשבתו, כי המחשבה בתורה אסורה שם ובפירוש פירשו במעשה תורה דרבי כי ההרהור בבית הכסא יהיה בחשבו בשפלותו ובזיון גופו שיהיה כאלו אומרים אוי לך שעון אדם גרם לך להצטרך לדברים הגשמיים, והרי עתה לעת כזה שקוע בתכלית הבזיון, גוף נגוף במה תתגאה, והרי הוא ממש מכניע את הקליפות וכל זה להיות האדם מתדבק בקדושה ובאלקותו ולא יהיו החיצונים מפרידין בינו ובין הדביקות:

וכ"ש שצריך האדם בהיותו נכנס לקדושה אל הדבקות הנפלא בעיון התורה לחשוב שעונותיו גורמים לו ח"ו כמה מכשולים בקושיות, וצריך שיתחזק האדם כנגדם לבטלם כדי שלא יהיו מפרידין בינו לבין קונו, ע"ד שפי' בתיקונים שכאשר יראה האדם הקושיות מתחזקות לפניו בהלכה ישכיל שהם הקליפות המבדילות בינו לבין קונו, וצריך לדעת שזה גרמו לו עונותיו, ויתחזק בתשובה ובעסק המצוה וצדקה ויתמיד העיון ואז ישכיל:

והנה בהיות האדם חוזר ועוסק בדבר וחוזר עליו ומעיין הרבה פעמים בו זהו סיבת שבירת הקליפות מפני שהתורה היא בסוד הבל פה האדם ממש האותיות הקבועות בפה של אדם הם מתגלמות באויר והם עולות בסוד אבי"ע ממציאות למציאות, וע"י עלייה זו שהיא עולה להדבק בשרשה אז אין ספק שאותן האותיות הם עולות ובוקעות את האויר ופותחות פתח למעלה ומדבקין בעל העסק באלקות ומשפיע בו הבנה והדקות וישכיל אשר לא היה בתחלה בכחו להשכיל וזהו פשוט. וזמש"ל: