חסד לאברהם/מעין ב/נהר כג

נהר כג - לבאר ענין דברי תורה:

הענין הוא כי האדם הוא כללות העולם, שהאדם (שב)עולם והעולם אדם הנזכר בספר יצירה, ואם כן ילמוד סתום מן המפורש כדרך שאדם קיומו בסוד הבל זה היוצא ובא, כן העולם יש בו סוד הבל רוחני דק השורה בו שעל ידו חיותו וקיומו, והיינו משך שכינה למטה והאלה"ות הנמצא בתחתונים, וכמו שבאדם הבל נכנס והבל יוצא כן העולם בסוד חיותו הבל נכנס דהיינו הרוחניות העליון, והבל יוצא, והיינו אומרו הבל הבלים אמר קהלת ופירוש הפסוק לפי זה הבל מאותם ההבלים העליון שהם חיות לעולם שהוא מתקיים בהבל הבלים, בהבל א' היורד ונמשך מאותם ההבלים העליונים, והענין כי על ידי ניצוץ הנשמה האחוזה בחבלי אבי"ע מתאחד מציאות במציאות ומתמצא שם ומאיר דיוקנו בתוך האצילות, וע"י (הבל) [חבל] הניצוץ הזה המתנוצץ עולה קול התורה ובקע רקיעים בחזקה, כי יתהוו מאותם המלות אותיות וקלין, ואז אין כח במקטרגין לעקלו ולעכבו, אמנם בהיות מגמגם בתורה אין האותיות מתהוים באויר כי הם חלושות. וזמש"ל:

הענין כי העולם נברא בסוד כ"ב אותיות, ואותיות אלו נחלש כוחם ומתמוטטות מפני פגם התחתונים ולזה צריך להחזיקו ולהעמידו ולחדשו, הא כיצד הבל זה של תינוקות הוא כלול מאותיות התורה עולה ומתהווה ממנו רוחניות מצורף מאותיות, והמלאכים נוטלים אותו ומעלים אותו אל סוד הייחוד העליון, ואפילו שיהו האותיות בלי צירוף כגון שקורין א' ב' ג' ד' איתעביד מיניה רוחא חדא, והיינו אות ממש בהוצאתו מפיו וסלקא ההוא רוחא לעילא כנזכר בזוהר פקודי בהיכל ששי. וזמש"ל: