חסד לאברהם/מעין ב/נהר ד

נהר ה - לבאר מעלת התורה והמצוה והתפלה והקרבן:

וצריך להקדים ב' הקדמות, הא' דע כי טבע המציאות כולו בכלל המציאו הקב"ה ברצון ולא בהכרח, והמציא ההויות היות שלימות שיכולין שאת, ואם ירדו משלימותם הוא מסבת עצמם, כי בהכנת הנמצאות שפעו והויותו נמצא בהם, ואם ימנע אורו ושפעו מהם הוא להעדר הכנתם, כי מדרכו לעולם להטיב ולהמציא ההויות היותר בשלימות הטוב האפשרי, וא"כ הייחודים וקישור העולמות גורמים (היותר טוב שנמצא) [היותו נמצא] בהם, וכאשר ימנעו הייחודים מהם ח"ו הם מעצמם יגרמו סילוקו מהם, וז"ש בכמה מקומות בזוהר שהוא ית' מקור האור אשר לא יעדר ולא יוסיף לעולם ולא יפסוק שפעו ואורו לעולם מפני שמצדו להטיב לעולם, וההויות הבלתי מוכנות הם בלתי מקבלות:

והנה חלקי העולמות הם ד' אבי"ע, אמנם עולם האצילות מקבל אור הא"ס ממש בלי מסך ומלבוש כלל, כמשל הנשמה שמתפשטת בכל הגוף, וכל העשר ספירות הם מלבוש אליו, והוא נשמה אליהם, משא"כ בשאר עולמות שהם יונקות אורו ע"י מסך ומלבוש כמו הלבוש לגוף והגוף אל הנשמה. והנה עולם הב' הוא עולם הכסא והם גם כן עשר ספירות ואלו לבוש לאלו, ואלו יקבלו אור הא"ס ע"י אמצעות הספירות. ועולם הג' הוא עולם המלאכים ואלו יקבלו אור הא"ס ע"י האמצעות ב' המסכים שהם עולם הספירות ועולם הכסא. ועולם הד' הגשמי הוא לבוש לעולם המלאכים ויקבלו למטה שפע אור א"ס באמצעית המסכים מג' עולמות הנ"ל:

והקדמה הב' צריך לדעת כי כל הנמצאות בעולם השפל הזה יחלק לג' חלקים, ב' חלקים מהם כוללים ג' עולמות בי"ע, וחלק א' מהם כולל כל אבי"ע, והנה החלק הא' הוא הצמחים אשר בהם ימצאו דברים רבים וצורות חלוקות אלו מאלו, משא"כ בדומם שישתנה צורתו אל אשר ירצה האדם, ורצוני בזה באמרי צורתו הכוונה ברבוע ואורך ורוחב וכיוצא אשר לא ישמור הדומם הצורה כלל, אמנם הצומח ישמור צורותו באבריו עד שהם משפחות משפחות לבד, והנה הם כוללים את עולם העשייה מצד הגשם המורכב מד' יסודות, והרכבתם מסיבוב הגלגלים כאשר ביארו הטבעיים, והם ג"כ כלולים מעולם המלאכים כמש"ה אם תשים משטרו בארץ וארז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו שוטר מלמעלה והרי כח המלאך ההוא ניתן בו, וגם הטבעיים הודו בזה שמפני שראו שהם פועלים בסגולה מכח המלאכים, וזהו סוד איסור כלאי הכרם וכלאי זרעים שמורה לעירוב כוחות העליונים, וכלולים הם גם מכסא הכבוד וכחו ניתן בהם ,יוכרח מענין הקרבן והקטרת שנעשה בהם לקשר העולמות כולם, ואם אין קשרם בעליונים לא היו מתייחדים כלל, כאשר יתבאר עוד לקמן בס"ד, אמנם אינם כלולות מן הספירות להיות שאין הספירות נקשרת על ידם אם לא על ידי הכוונה כמ"ש בס"ד, ומה שאמרנו כלולות אין כוונתינו שיהיה בהם נפש ורוח מהם ח"ו, אלא הכוונה כי עניינה בעשיית המצות עולה עד הכסא ומציאותם מתאחד ע"י תנועת או העסק במצוה, ושרשם שהוא הרוחניות המופקד עליהם משתרש ומתעלה עד הכסא, אמנם משם ולמעלה אין להם יחוס ואין להם יחוד אלא בדברים אחרים יתלוו אליהם כדי להשלים חסרונם, וזהו כוונתינו באמרנו מורכבות וכוללות הג' עולמות:

וכן החלק הב' שהם הבהמות הם מורכבים גם כן מג' חלקי בי"ע כי הם כוללים עם מציאות גופם המורכב מד' יסודות, והם מורכבים מן המלאכים, וד' חיות המרכבה יוכיחו, והיינו טעם איסור כלאי בהמה שלא לערבב הכחות, והם מורכבות מהכסא מן הטעם שבארנו, ואינם מורכבין מהספירות ג"כ מטעם שבארנו מקודם. והחלק הג' שהוא כולל כל אבי"ע הוא האדם, ובפרט הטובים מבני ישראל שיכללו הנמצאים כולם במציאות גופם עד שנעשה צורתם ותכונתם בסוד צלם אלקים, ויכלול עוד בו גם כן סוד נר"ן דאצילות:

ודע עתה כי הקרבן אינו כשאר המצות וזה כי הקרבן יהנו ממנו כל העולמות, והטעם לזה כי להיות הקרבן נעשה בגוף המין ההוא הנרצה, אם היה מצמח האדמה הנה בעת הקטרת הצמח ההוא, כמו הסמים אשר לקטורת החומר הגשמי העולה עשן הוא קושר כל מדריגות העשייה, ואח"כ מציאותם ברוחניות אשר להם קושר כל בחינות עולם המלאכים, כמו שע"י חומר הסמים קשר כל בחינות עולם השפל כן ע"י רוחניותם בסוד אשר תשים משטרו בארץ קושר כל מערכת המלאכים, וכן ע"י מציאותם שיש בכסא הכבוד הוא קושר כל מרכבות הכסא, אמנם בספירות לא יקשרו אם לא ע"י כוונת האדם דהיינו מעשה הכהן וכונתו ישלים חסרון הסמים, ואין ספק שאם נפלו הסמים מאליהם באש לא יקשרו כלל וכן אם יעשה הכהן בלי כוונה לא יועילו, אמנם ע"י הכוונה יקשרו הספירות ועל ידי שעולה קשר הספירות יעלה ג"כ קשר שאר מערכות כדפי'. וכן הוא ע"י בעל חי כי הבהמה תרמוז אל סוד החיות וע"י גופה יקשור מעשה בראשית וע"י הרוחניות שבו יקשור המלאכים בהחיות, וע"י רוחניות יותר יקשור בכסא, וע"י הכהן בכוונתו יקשור בהספירות כמ"ש, ונמצא מעשה הקרבן בעת עלייתו יקשור וייחד הקדושות כלם אבי"ע וכולם נהנים ממעשה הקרבן. וכן בתפלה כמ"ש בזוהר פקודי שבתפלה תקשר ותייחד ההיכלות זה בזה ותעלה אותם, כי הוא ממש ענין של הקרבן וכמשארז"ל תפילות כנגד תמידין תקנו:

אמנם שאר מעשה המצות אשר יעשה האדם לא יקשור ולא יתייחד שום מערכה מאלו המערכות בעלותה, ולא ירמוז בהם רק יקשור הספירות, וזה יגרום להיות השפע נשפע בכל המדריגות כנזכר, ולפיכך הצדיק אשר יעסוק במצותיו לא יצטרך לכווין לא למלאכים ולא לכסא, כי לא יתייחדו ולא יקשרו בעשיית המצוה ולא יהנו ממנה המלאכים וכל שכן שאר הדברים מהמצות, אמנם יהנו ממנה הספירות העליונות כי יתקשרו ויתייחדו במצוה ההיא, וכל קשר הספירות אינו אלא ע"י המצות לבד, ואין ספק כי בעת עלות רצון המצוה לפני קונו אח"כ בתת השפע אין ספק שיושפעו כל העולמות ויתברכו, אמנם כן לא יתייחדו ולא יקושרו בעשיית המצוה:

ודע כי עם היות המערכות הנזכרות כלם נקשרות במעשה הקרבן, אין הקליפות בכלל מפני שאין בדברים המותרים חלק אל החיצונים כלל אם לא בבריות הטמאות שהם חלקה, ולכן בהקריב קרבן אין להם שום קשר שם, שאם ח"ו היה שם קשר וייחוד להקליפות נמצא הכל פסול, כי קשר הקליפות חלילה יגרמו פירוד בהקדושה כמש"ה לא יגורך רע, ופי' לא יגור במגורך רע:

ודע כי כוונת הכהן בעבודתו בפיסול הרי גרם לקשור שם הקליפה ואם לא כוון לא קשר ח"ו, מפני שאין הקשר בידם אם לא שיכניסוהו בידים בענין כי אין הקליפות כשאר המערכות אשר נקשרות מעצמם אפי' בלא כוונה, אבל הם ממש כספירות, כמו שהספירות תלוי בכוונת הכהן ורצונו כן הקליפה אם יכווין בה יתקשר ואם לאו לא יתקשר, והטעם לזה כמו שפי' כי כמו שאין לספירות חלק בחי ההוא או בצומח ההוא כן אין חלק לקליפות וענין זה תלוי בבחירת הכהן וכוונתו. והסיבה לזה להיות כי מערכת הקליפות צד הרע בפני עצמה ואינה בכלל שלשלת שאר מערכת הנז', וזה כי זה העולם השפל הוא בית קיבול או למלאכים או להקליפות ושניהם יחד לא שייכי ביחוד, וזה כי אם האדם יסגור פתח היכל לבנת הספיר אז יפתח הנוקבא דתהומא רבא שבצדו ויתפשטו החיצונים ויגרמו מה שיגרמו, זהו ענין המבול ודבר ומגפה ב"מ וכיוצא, ואם האדם יסגור נוקבא דתהומא רבא אז יפתח פתח היכל לבנת הספיר ותתפשט הקדושה אז בעה"ז וימנע אז הקליפה, וזהו סוד יום וסוד לילה, כי ביום יסתם פתח נוקבא דתהומא רבא ואז תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון וגו', ואז יצא אדם העליון לפעלו היא צד הקדושה, ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ונפתח פתח דתהומא רבא ואז תרמוש בו כל חיתו יער ויתפשטו החיצונים בעולם, וכל העולם טועמים טעם מיתה כמ"ש בזוהר בכמה מקומות, וענין זה הוא ממש בעבירות ויותר קשה מהם, בענין שהעולם הזה כלי מוכן לקבל הקדושה ומטעם זה במורגל הוא היות ע"י הקרבן קשר המדרגות הקדושות, אמנם כשירצה האדם יוכל להשליט שם הקליפה ח"ו וזהו טעם אחיזת החיצונים בדברים רבים ובצד אחד הם קדושים ודי למבין ואין להאריך, וזמש"ל: