חלקת מחוקק על אבן העזר כה
סעיף א עריכה
(א) ומדברי עגבים: הם דברי חשק מלשון הכתוב מאסו בך עוגבים (ירמי' ד') ותעגב על מאהביה (יחזקאל כ"ג) ועיין מ"ש הרד"ק ביחזקאל כ"ג והרמב"ם סיים בלשונו שאלו גורמים גדולים והם מעלות של עריות:
סעיף ב עריכה
(ב) אפי' אם מוציא זרע: עיין בב"י שכתב ודבר קשה הוא להתיר להכשל בהוצאת זרע לבטלה אפילו באקראי ושומר נפשו ירחק מזה ומכיוצא בו:
(ג) בפני שום מין אדם: כלומר אפילו בפני עבדים אף על פי שהם עם דומין לחמור כדאית' בגמ':
סעיף ה עריכה
(ד) והיה הנר דלוק לא ישמש כלל: אם אין לו כלי לכפות על הנר:
סעיף ו עריכה
(ה) אלא לחשוכי בנים: באורח חיים סימן ר"מ נתבאר ה"ה שאר צרות שהם כרעבון ושם ובסי' תקע"ד נתבאר דבליל טבילה מותר לכל אדם:
סעיף ז עריכה
(ו) עד שיבא לביתו: בסי' ר"מ הנ"ל נתבאר שאם יחדו לו ולאשתו בית מותר ובלבד שלא ישן בטליתו של ב"ה:
סעיף ח עריכה
(ז) והיא שנואה לו: בטור חשיב כאן בני ט' מדות באריכו' וכן חשב אותם באורח חיים סימן רמ"א בש"ע וכאן לא מנה רק קצתן ואם תדקדק תראה שכולם נתבארו מקצתן בסי' זה ומקצתן במקומן כגון בני נדה הוא איסור דאוריי' וכן בני נידוי נתבאר במקומו וכן אם א' מהם אבל וכן בני אנוסה כבר נתבאר שצריך לרצותה וכן בני שאר מדות: