חיים תחילה/פ
אופן ף עריכה
ואל זה אביט מאי דאתמר בזוה"ק פ' פנחס ברעיא מהימנא דף רכ"ב ע"א דכל נהורין דעיינין מלבא נפקין ותרעין דלבא אינון עיינין מסתתמין בגין דלא מסתכלין באלין מזיקין דאינון לילית כו' עוד נקדים מ"ש בזוה"ק בסוף אדרא רבא דהמזיקין נבראו בערב שבת יע"ש וכדתנן באבות פ"ה מ"ח א"כ ז"א לעיני כל ישראל בראשית שם רמז לאותיות לב למ"ד מישראל עם ב' מבראשית ונעשה לב לרמוז דלעיני כל ישראל שהם עיינין הוא תלוי בלב וזהו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ דהיינו בתחילת בריאת העולם ביום הראשון שעדין לא היו מזיקין בעולם והעינים פתוחים מנהורא דלבא כמ"ש בזוה"ק וק"ל.
עתה אקום לפרש כונת הכתוב בסדר בראשית [ב', ג'] ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות עמ"ש בבראשית רבה סוף פ"ז וז"ל רבי אומר אלו השדין שברא הקב"ה נשמתן ובא לברוא את גופן וקידש השבת ולא בראן ללמדך דרך ארץ מן השדים שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית ערב שבת עם חשכה אומרים לו השלך ממך שמי שאמר והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם וברא נשמתן בא לברוא את גופן וקידש שבת ולא בראן יע"ש.
ואפשר לפרש המאמר במה שאמר השלך ממך דמהו הכונה, ונראה לענ"ד שיובן עמ"ש הפוסקים בא"ח הלכות שבת [סימן רס"ו] דמי שיש בתוך חיקו ומלבושו ערב שבת עם חשיכה מעות ושאר דברים מוקצים דאסור ליגע בהם מה עושה מטה הלבוש או הדבר אשר שם המעות ומשליכם מעליו זמ"ש בלשון המאמר אם יהיה ביד האדם היינו ברשותו ע"ד שאמר הכתוב [במדבר כ"א כ"ו] ויקח את כל ארצו מידו אומרים לו השלך ממך דכך הוא הדין דרך השלכה ודוק והשתא ז"א מכל מלאכתו ולא מלאכתו ומפרש אשר ברא אלהים לעשות ולא עשאן ודוק.
א"נ עמ"ש בספר חסד לאלפים הלכות שבת סי' ש"ז ס"ט אות ג' דף קע"ט ע"א מי שחושב על מלאכה ביום שבת קודם לעשותה בחול אינה מתברכת כיון שחשב אותה בשבת כן מצאתי כתוב בכתב יד בשם מהרש"א במס' גיטין פרק השולח ואנחנו קבלה בידינו כי כל האומר בשבת לעשות מלאכה בימות החול אינו מוצלח לעשותו וכבר אמרו רז"ל כי הקב"ה שבת בדינוי כי בדבר ה' שמים נעשו א"כ ז"א כי בו שבת מכל מלאכתו והוא אפילו בדבור ונראה אשר ברא אלהים דבדבר ה' שמים נעשו ומדה תוכיח דאפילו בדבור אסור וההוכחה הוא לעשות דאם לא דיבר ולא חשב עתיד לעשות הא לאו הכי אינו בא מידו לעשות ודוק [דף ל"ג ע"א].