חיים ביד/פז
סימן פז
עריכההנה נא הואלתי לעמוד על מי שרוצה לעשות הרכבה אילן שמגדל נאראנג'אס שהוא פרי שהקליפה ירוקה כזהב אך היא קליפה מר והמוהל שלו הוא חמוץ כמו לימון ורוצה להרכיבו באילן פורטוקאל שהוא דומה הקליפה לקליפת נאראנג'אס וגם בדמות דומה לפורטוקאל וגם העלים שבאילנות אלו שוים אכן השינוי הוא כי הקליפה של פורטוקאל היא אינה מרה וגם המוהל שבפנים הוא מתוק ויש שינוי בשמות שלזה קורין פורטוקאל ולזה נאראנג'אס.
תשובה תנן בפ"ק דכלאים משנה ד' ובאילן האגסים והקרסטומולים והפרישין והעוזרדים אינן כלאים זה בזה התפוח והחזרד הפרסקים והשקדים והשיזפין והרימין אעפ"י שדומין זה לזה כלאים זה בזה יע"ש וכתב שם הרמב"ם ז"ל בפיה"מ ואמרו בגמ' יש מהם שהלכו בהם אחרי הפרי ויש מהם שהלכו בהם אחר העלים ר"ל אם הם דומים לפרי או לעלין לא יחשבוהו כלאים עכ"ל וזו היא מימרא בירוש' שם פ"ק גבי מתני' שאחריה דקתני הצנון וכו' ואמרו שם בירוש' אמר רבי יונתן יש מהם שהלכו אחר הפרי ויש מהם שהלכו אחר העלים הלפת והצנון הלכו בהם אחר הפרי הלפת והנפוס הלכו בהם אחר העלין התיבון הרי צנון ונפוס הרי פרי דומה והעלים דומים ותימר כלאים אמר רבי יונה בזה הלכו אחר טעם עכ"ל הירוש' והנה לפי' הרמב"ם ז"ל הוי לקולא דאם דומין בעלין אף שאין דומים בפרי או בפרי אף שאין דומין בעלין אינם כלאים ובלבד שלא ירחיקו זה מזה הרבה בטעמן אף על גב שדומין זל"ז בתרוייהו אם רחוקים הרבה בטעמן כלאים וכמ"ש מוהר"א ליב ז"ל שם יע"ש בפי' הירוש' וכן פסק הרמב"ם ז"ל בס' היד ה' כלאים פ"ג ה"ט דהיכא שדומין זל"ז בעלין או בפרי שדומין זל"ז אינם כלאים זולת אם רחוקים בטעמן יע"ש וכתב מרן בכ"מ שם שפי' הרמב"ם בירוש' הוא הנכון וכ"פ בש"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ט"ו יע"ש. וא"כ לדעת הרמב"ם ז"ל הרי הנאראנג'ה והפורטוקאל שניהם שוים במראה ובעלין ובטעמן יש שינוי קצת אבל לא כ"כ רחוקים. בטעמם וא"כ אין בזה צד איסור בהרכבתם:
אלא דנראה דיש שינוי קצת בקליפתן בתחילת החורף הפורטוקאל היא נעשית ירוקה כזהב והנאראנג'ה היא נשארת קליפתה ירוק כעשב הארץ עד עבור כמו ג' חדשים ועוד שקליפת הנאראנג'ה היא מר מאד וקליפת הפורטוקאל אינו כ"כ מר גם מוהל הנאראנג'ה היא חמוץ מאד והפורטוקאל אינו כ"כ חמוץ ועד עבור החורף היא נעשית מתוק ומוהל הנאראנג'ה היא נמתקת מעט אבל לא כ"כ כמו הפורטוקאל וגם בצורת הפרי יש קצת שינוי וניכר בין פורטוקאל לנאראנג'ה ועוד יש שינוי קצת בעלין במראיתם ובריח שיש חילוק קצת בין במראיתם בין בריח:
אלא דמצינו חולקים על הרמב"ם בזה שהרי רבינו שמשון ז"ל שם בפיה"מ פ"ק דכלאים מ"ה כתב וז"ל אמר רבי יונה בזה הלכו אחר טעם הפרי פי' אחר הפרי להחמיר וכן אחר העלין להחמיר וכן אחר הטעם להחמיר עכ"ל ופי' הרדב"ז ז"ל בס' יקר תפארת וז"ל פי' לפירושו אחר הפרי להחמיר שאעפ"י שהעלין דומות והטעם שוה כיון שאין צורת הפירות שוות אזלינן להחמיר וכן אחר העלין להחמיר שאם אין העלים דומים אעפ"י שהפירות והטעם שוים אזלינן להחמיר וכן אחר הטעם להחמיר וכו' יע"ש וכן נראה דעת הראב"ד ז"ל כמ"ש מוהר"י קורקוס שם אלא שהרדב"ז רצה לחלוק בזה גם הרב מוהר"א ליב ז"ל שם כתב דפירוש הר"ש א"א לפרש הסוגייא כפירושו יע"ש והוא כקו' הרב מוהריק"ו שם ותויו"ט ז"ל ועיין מ"ש בס' אמר ידיד ז"ל ד"ח ע"ד. ומ"מ לדעת הר"ש ז"ל ודעימיה שאם אינו שוה בטעם אעפ"י שדומין בצורה ובעלין הוי כלאים בודאי דאם אינו שוה ממש דומה ואינו שוה ר"ל שיהיה רחוק בטעמן שזהו לדעת הרמב"ם שהוא מפרש לקולא לא כן לדעת הר"ש היינו שיהיה שוה ממש ואין ספק כי הפורטוקאל עם הנאראנג'ה אינו שוה בטעם כלל והוא אסור משום כלאים וגם נראה דהוי שינוי בשמות שזה קורים שם בפ"ע ולזה בפ"ע ולא מצינו היתר בפוסקים ז"ל כ"א כשהם בשם אחד כגון ענבים ותאנים שחורות עם לבנות וכדומה או זירדילי עם גרעין מר שקורין זירדילי עם קאיסי שהגרעין מתוק שהגם שיש לו שם ליווי שזה זירדילי סתם וזה זירדילי קאיסי עכ"פ צורתן וצבעתן והעלים והטעם שוה וכ"כ יש בלוזים ב' מינים ארוכות וקצרות וכ"כ יש בכמה פירות ב' מינים גסות ודקות והכל הוא מין אחד וטעם אחד ועלה אחד ודאי דמותר וכן בתמרים יש מינים רבים עד שאמרו ע' תמרים דר"ל ע' מינים תמרים עכ"פ שם אחד וטעם אחד ולעלין שוים גם בפרישין שקורין פיראס יש מינים ויש הם שם ליווי וכ"כ בתפוחים יש מין אחד שהוא אדום ויש לבן וקורים תפוח מיסקיט וכן כל כיוצא באלו הוי הכל מין אחד וכמ"ש הרב אורחות חיים ז"ל וה"ד מרן בבדק הבית ביו"ד סי' רצ"ה שכתב וז"ל מותר להרכיב אילנות מין במינו אפילו שחורות בלבנות ודקות בגסות אעפ"י שיש להם שם ליווי יע"ש וכ"כ הרב הלבוש שם דש"מ דלא התירו כ"א במין אחד שיש שינוי במראיתם ובקומתן לבן בשחור וארוך עם קצר וגס עם דק משא"כ בשני מינים שנקראו בשמות מחולקים אין מקום להתיר כלל ומה גם למ"ש הסמ"ק ז"ל וה"ד מרן ב"י שם ביו"ד סי' רצ"ה וז"ל וכתב סמ"ק על כל הנך דתנן התם דאינם כלאים זב"ז ומינים אחרים שאעפ"י שדומין של"ז כלאים זב"ז שאין המון העולם מכירים רוב המינים טוב ליזהר מכולם עכ"ל וכ"כ מור"ם בהגה' שם סי' רצ"ה ס"ו והרב הלבוש שם יע"ש:
ולכן נראה לאסור להרכיב פורטוקאל עם נאראנג'ה וכ"ש שיש לאסור עם שאר מינים כמו לימון מתוק עם לימון חמוץ יען הם חלוקים בטעמן הרבה מאד וכן לימון עם אתרוג הגם שיש באתרוגים מתוק וחמוץ עכ"ז אין נראה לעשות הרכבה מזה לזה כי מלבד כי מכשול עון כשמרכיבים באילנות של לימון וכדומה אתרוג כי יהיו נכשלים משום לקיחה אתרוג בימי החג ואיכא איסור ביטול מצוה וברכה לבטלה עוד בה כי יש איסור הרכבה וכאמור וכן טורונג'ה וסידרה יש שינוי במראה ובשמן ובטעמן ואין מקום להרכיב שום מין ממינים הללו פורטוקאל נאראנג'ה סידרה טורונג'ה אתרוג לימין מתוק לימון חמוץ כל המינים הללו אסורים להרכיב כ"א ואחד זב"ז וכן נראה מדברי מרן ומור"ם והלבוש והפו"ד ז"ל שם בסי' רצ"ה ע"ש וכן ראיתי למרן החבי"ב בכנה"ג ז"ל ביו"ד סי' רצ"ה הגב"י אות ח' וז"ל נאראנג'ה ולימונים כלאים זב"ז הר"ש האוני ז"ל בתשו' כ"י בנאספות ח"א סי' ט"י עכ"ל והנראה מדברים אלו דמדכתב נראנג'אס עם לימונים הוא דהוי כלאים דיש שינוי הרבה במראה שזה ירוק כזהב שהוא הנאראנג'ה וזה ירוק כגוון אמאריליוו הא אם יהיה נאראנג'ה עם פורטוקאל שפיר דמי וזה הפך מכל מ"ש ויש לדחות ולומר דהה"נ נאראנג'ה עם פורטוקאל אלא דהשאלה אשר שאלוהו היה נאראנג'ה עם לימון והה"נ נאראנג'ה עם פורטוקאל דאסור להרכיב יען הם משונים במראה ובריח ובטעם ובעלין ובשמן וכל כה"ג ודאי דאסור וכמו כן אסור לומר לגוי שירכיב וכמ"ש הפוסקים ז"ל: