חיים ביד/סז
סימן סז
עריכהמבן חכם אברהם רחימא. נר"ו יאיר כאור החמה.
נשאלתי אי רשאין לשנות מאוספי דל דעשוי ללון אורחים ולחולים עניים כדי לעשות בית ת"ת שילמדו שם תשב"ר היכא דשניהם לא יכונו דהמקום ההוא אינו סובל שיהיה ת"ת וגם אוספי דל וע"ז לשאול הגיעו כדת מה לעשות אם יש כח בציבור לשנותו מאוספי דל לת"ת או לא.
וישב אברהם דהנה חזינן בירושלמי סופ"ח דפיאה דאית דגרסי וכי לית קמן בר איניש למילף באורייתא או חולים המוטלים באשפה וגירסא זו הביאה התשב"ץ ק"ק לתלמיד מוהר"ם סי' תקל"ו ומוהריק"ו שו' קכ"ח וכן גריס מוהר"ם בר ברוך בתשו' סי' תרצ"ב והם אמרו דמזה הירושלמי למד הר"ש שטוב ליתן צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים מליתן לבית הכנסת ועמ"ש הגאון המפורסם מרן זקני ז"ל בספרו הנחמד חק"ל ח"ג ליו"ד סי' קי"ד ולהגאון החסיד אבונא מרנא זיע"א בספרו הנורא סמיכה לחיים דקל"ו ע"ד ולהרב נח"ל ח"א דמ"א ע"א וב' יע"ש. דון מינה דת"ת לתשב"ר עם אוספי דל שוו בשיעורייהו וליכא עילוי מזה על זה כלום וא"כ נ"מ דאם נבנה האוספי דל וכבר התחילו במצוה אינם יכולים לשנותו לעשותו בית לת"ת כיון דליכא עילוי מצוה וכ"כ להפך דאם היה המקום בנוי לת"ת אינם יכולים לשנותו כדי לעשות אוספי דל כיון דאידי ואידי חד שיעורא הוא דליכא עילוי מצוה לגבי חברתה. איברא שראיתי למוה"ר אבי התעודה בבית הכנסת שלו ביו"ד סי' רנ"ו הגה"ט אות ג' שכ' וז"ל יש מי שכתב דבית להקדש ת"ת ללמוד שם את בני עניים תורה אם רוצים בנ"ה לשנותו להקדש עניים להכנסת אורחים וביקור חולים דיכולין אבל מוהראד"ב בתשו' סי' י"ו כ' דאינם יכולים לשנותו דהוי ממצוה חמורה למצוה קלה עכ"ל ומדבריו אלה השיג הרב נח"ל שם דמ"ג ע"ג להגאון מרן זקני שם בחק"ל בסי' הנז' בדקל"ב ע"ד דפי' בדברי הר"ן בתשו' סי' א' דבצדקה לחולין מספקא ליה אי גדולה מת"ת דהרי כאן נמצא דיש מי שכתב כמו שהביא הכנה"ג דס"ל בפשיטות דגדולה צדקה לעניים חולים יותר מת"ת וספקו של הר"ן מתפשט כיון דבית הקדש מת"ת יכולים לשנותו לחולים ועל סברת מוהראד"ב תהי עלה דאיך כ' דאינם יכולים לשנות בית מהקדש ת"ת להקדש עניים דהוא להכנסת אורחים ובק"ח דהרי אמרינן בשבת קכ"ז ע"א גבי ששה דברים שאדם אוכל מפרותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב דקדים ברישא ותני בק"ח והדר השכמת ביה"מ והמגדל בניו לת"ת ולא תירץ ע"ז כלום וכונתו פשוטה לעשות דוגמא למימרת רב דימי (מנערדהא) [מנהרדעא] דאיתא התם סמוך לו מלפניו דגדולה הכנסת אורחים יותר מהשכמת ביה"מ מדקתני מפני האורחים תחי' והדר מפני ביטול ביה"מ וכפי מונח זה גם מקום ללון אורחים קודם לביה"מ שהוא מקום תורה לפי דיוק הש"ס דגדולה הכנסת אורחים ועי"ש להרי"ף באגדתיה ולהרב עיון יעקב ובמ"ש הרב ראש דוד ס' וירא.
וכשאני לעצמי אין מקום ללון על הרב לחם רב מההיא דשבת והוא דמה ענין כלל לפרט בהאי מילתא ואה"נ דמצות בק"ח דיחיד דהוא חובת גברא דמשיב נפשו אשרי משכיל אל דל קודמת להשכמת ביה"מ ומגדל בניו לת"ת והוא בא' אכן בענין כללות דאין העולם מתקיים אלא בהבל תשב"ר ומעותד שתשתכח תורה מישראל ואלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ אימא דבנין ת"ת דתשב"ר לצורך תורה דרבים קודם לאורחים וחולים עניים. אלא דבראית הרב לחם רב דן אנכי שהביא ממ"ש מוהריב"ל דאין יכולים לשנות מת"ת להשיא יתומה כיע"ש ואנכי לא ידעתי מה דמות יערוך נשואי יתומה להכנסת אורחים וחולים עניים ועמ"ש הרב דברי מנחם נר"ו סי' קנ"ג הן אמת דאעיקרא זה שיחס מורינו הרב כנה"ג ע"ש הרב לחם רב דאיירי לענין עניים חולים לא חזינא כי האי סימנא בתשו' הרב לחם רב כ"א עניים סתם ואדרבא ממאי דדייק מתשו' הרא"ש וכנראה שהוא בכלל ה' סי' ב' דמת"ת אינם יכולים לשנות לשום דבר אם לא לדבר דאיכא סכנת נפשות מזה הוכח תוכיח דלחולים עניים דמעותדים לסכנת נפשות כיון דאין מי שיאסף אותם הביתה נוכל לומר דכל כה"ג דאין כאן מחלוקת בין יש מי שכתב למוהראד"ב כ"א לסתם עניים דבעלמא אך לעניים חולים אפשר דגם הרב לחם רב אזיל ומודה דיכולין לשנות מת"ת לחולים עניים אך מה נעשה דלפי דברות ראשונות אשר אמרנו וענינו מהירושלמי נראה דתורה יוצאה דאם הוא ת"ת לא יעשו אוספי דל לחולים עניים ואם הוא אוספי דל לא יעשוהו ת"ת כיון דשקולין הם הני תרתי כדבר האמור וקשה על יש מי שכתב דיעשו מת"ת אוספי דל דלפי הירוש' אינם יכולים לשנות וגם על הרב לחם רב קשה דהירושלמי משמע כוותיה אך ולא מטעמיה דקרי ממצוה חמורה למצוה קלה והרי לפי הירוש' משמע דהן בהדרגה אחת והביטה וראה למה שאסף איש טהור הרב עיקרי הדט ביו"ד סי' כ"ז אות י"ז וע' עוד שם אות א' ואות ל"ב.
והאמת אגיד דבנ"ד דאיכא תרתי לטיבותא הכנסת אורחים ולחולים עניים ובהצמדם יחד ראוי לעשות הכרעה שלא ישנו את הפקידם לעשותו ת"ת בקום עשה ובכל מילתא כל שינוי רע ושב ואל תעשה עדיף. זאת ועוד אחרת דהרי כתב מור"ם שם בסי' קנ"ג וז"ל וכל זה לא מיירי אלא כשיש להם בה"כ אחרת אבל אם אין להם רק בה"כ אחת אסור למוכרו דהא אפילו לסותרו אסור עד שיבנו אחר יע"ש והכא בנ"ד כיון דיש להם מקום ת"ת משנים קדמוניות בחצרות בית אלהינו יפריחו וליכא ביטול תורה מתשב"ר ולאידך גיסא אין להם מקום להכנסת אורחים ולעניים חולים וכגון דא מי שם פה לאדם לו' שיתבטל מקום הכנסת אורחים ועניים חולים כדי לעשותו ת"ת דיש להם מושבות ת"ת במקום אחר. וכי תאמר בלבבך דאלו המוחים בכללם הם טובי העיר והרי דינא יתיב שם בסי' קנ"ג בטור ובש"ע דאם מכרוהו ז' ט"ה עושין מה שירצו ונמצא דזט"ה רשאים ושלטאין לעשות כאשר לבם חפץ ואינש לא ימחי בידייהו. ע"ז יש לדחות כמה דחיות תתי חדא דאלו האומרים עתה שיעשו המקום ת"ת כבר מאז מקדם נסוכה דנעשה אוספי דל היה ברשותייהו וחתימתייהו ולא היה פוצה פה ומצפצף ושוב בשביל הקטטה שהניחו ס"ת באוספי דל הגם דכביר מצאה ידם והוציאו אותו תכף ומיד מ"מ בעידן ריתחא דחרה להם אמרו לעשותו ת"ת וה' יראה ללבב דאם לא היתה הקפידה של הס"ת לא עלתה על לבם מעולם לעשותו מקום לת"ת ונמצא דהשינוי מצוה שרוצים לשנות הוא מחמת כעס וקונסין לאורחים ולעניים חולים מה שראוי לקנוס לאלו בני אדם שחשבו להניח ס"ת באוספי דל ולסברתם דהוא מחשבה רעה בישראל דלפי האמת לא אהנו מעשייהו אף אם יחשב להם עון מה שאינו היכי דמי טובייא חטא וזיגוד מינגד וכגון דא לאו כל כמינייהו לטעון כדי לעשותו ת"ת ואתייא במכ"ש ממ"ש הרב מקור ברוך סימן ל' ומורינו הרב הגדול בס' שפת הים דכ"ה והגאון מרן זקני בס' חק"ל ח"מ ח"ב סימן כ"ד לענין מחילה בכעס דלא מהני דוק ותשכח ועיין בספרי הקטן שמע אברהם דקס"ג ע"ג ובשגם כי לא לרצון יהיה לפני ה' היודע תעלומות כי לא מלבם ואין נפשם חפצה לעשותו ת"ת כי אם לקנטר משום קנסא ולומר דבנין נערים סתירה ולנתוץ ולהרוס מה שעשו המשתדלים בבנין אוספי דל. ואביט והן עוזר ממ"ש הגאון הגדול מרן זקני ח"מ ח"ב דל"ז ע"א בטעם הט' לך נא ראה נועם אמריו.
ויהי נא פי שנים ברוחך דלו יהי דהרוצים לשנות לעשותו ת"ת הם הזט"ה עכ"ז לאו כל כמינייהו לעשות כן דהרי הא דזט"ה יש לאל ידם לעשות כרצונם היינו לדבר ישן משנים קדמוניות דליכא שליטים ובעלים מבוררים אכן בנדון זה דחדשים מקרוב באו עשרה שליטים מיראי ה' וחושבי שמו והשתדלו בגופם ובממונם לעשות האוספי דל בידיעת ורשות הקבר באשי וכל הרשומים שהם טובי העיר ועשו והצליחו וא"כ לענין אוספי דל אלו המשתדלים נקראים ט"ה של המקום הזה ובלעדם לא ירים איש את ידו דבר הלמד ממ"ש מור"ם בד"מ סימן קנ"ג דאם ביררו למינוי זה ברורין כל מה שעושים מיקרי במעמד בני העיר יע"ש והשתא אלו המשתדלים שנתבררו לאוספי דל וקבילו עלייהו כל עם הקהל לא יוכלו הט"ה שבכולל להשתרר עליהם כנגד היסוד לשנות מאוספי דל לת"ת הגם דבשאר פרטים לא יסורו מעצתם וידיעתם ופוק חזי בעירנו אזמיר יע"א ובקושטא יע"א ושאלוניקי יע"א ואינדריאנו פולי יע"א דיש הרבה בתי כנסיות ובכל בה"כ יש גבאים וגזברים האם יכולים ממוני הזמן וט"ה להטפל בעסקי הבה"כ לבנות ולהרוס מבלתי ידיעת הגבאים וגזברים של הבה"כ ההוא הא ודאי ליתא ולכו חזו מעשים בכל יום כמו כן הם אלו המשתדלים באוספי דל כי מה להם לממוני וט"ה בזה.
ואם שלש אלה דכ' המרדכי פ' השותפין והפרישה דכל כח ט"ה היינו אם ליכא מוחים אבל אם יש מוחים אין כח בידם לשנות דבעינן תרוייהו זט"ה במעמד אנשי העיר וכן כ' מור"ם בד"מ סי' קנ"ג והרי הכא מידע ידיע דרובא של עיר מוחים בדבר ולא ניחא להו שיעשוהו ת"ת וכיון שכן מה כחם יפה לומר דאנחנו ט"ה ובידינו לעשות כרצונינו וענין זה דט"ה אינו תלוי דקראו בשמותם אלא צריך להכנס בחילוקי דינים ובמשפטי התנאים כאשר תראה בתשו' מוהרשד"ם סימן קע"ה והרב פני יאושע סי"ד והרב מוהר"ם די בוטון סימן נ"א והרב פרח מטה אהרן ח"א סימן יק"ח ועמ"ש הרב מאמר מרדכי אות ט' והרב מחצ"ה שם וכבר האריך למעניתו הרב גדול האחרון מר ואהלות ביו"ד סימן ג' בזה ומסיק דבעינן תרוייהו טובי העיר במעמד אנשי העיר.
ועל ארבע לו אשיבנו דאפי' שתקי כל בני העיר או לא היה בעינן תרוייהו עכ"ז אין בידם לשנות והוא דהעיקר חסר דניחזי אנן מי ומי הם הט"ה ואם אנו רואין דבט"ה עצמם יש חילוק דעות ביניהם ומינם ובם מהט"ה קא צווחי דלא ניחא להו לעשותו ת"ת מה כחם יפה לשנות בקום עשה ממה שנבנה. ומילתא כדנא ומצאת כי תדרשנו להרב חשק שלמה סימן י"ג הגב"י אות ט"ו וכבר כ' בזה ככל הצורך הגאון מרן זקני ז"ל בס' חק"ל ח"מ ח"ב סי' כ"ד ד"ל ע"ד ויותר מבואר שם בדל"ה ע"ב בטעם ד' פוק חזי.
וחמישיתו יוסף עליו דעתה דהכל הולך אחר אאימלאק הרי כיון שכתבו באימלאק חאסטאני איכא למיחש דתכתב זאת לדור אחרון ויבא רשע עריץ מאה"ע לו' דאין זה חאסטאני ויקח הקרקע מיד יש' באלמות ובשפת רמיה כי המקדים לא תקיף בהם הידיעה ואהוב את השמא ושנוא את מה בכך:
ששה משמותם דאם היה בית בנוי שעשו לאוספי דל לא הוה קפדינן כולי האי אך כיון שעשו בנין מחדש לשם מצות הכנסת אורחים וחולים ענים א"כ הכונה עושה רושם בשמים ממעל להמשיך על המקום הזה הבונה בשמים עליותיו דבר הלמד ממאמר הזוה"ק ח"ג ד"ן ע"א וז"ל בשעתא דהוו עבדין עבידתא הוו אמרין דא למקדשא דא למשכנא דא לפרוכתא וכן כל אומנין בגין דישריה קדושה על ידייהו וכו' וע"ד מאן דבני בנין כד שרי למבני בעי לאדכרא בפומיה וכו' ע"כ ושלי"ת דהמשתדלים עצמם מהם עשו המלכה בבנין לשם הכנסת אורחים וחולים עניים ומי זה אשר יערב לבו לגשת לשנות המקום הזה מאוספי דל לת"ת כי פוגע במדות העליונות.
שבעה אלה שראיתי להרב עולת תמיד שם בסי' קנ"ג אות כ"ז דכתב וז"ל כתב הרא"ם ח"א סי' נ"ג דז' טובי העיר אינו ר"ל היותר חכמים שבעיר אלא היותר משתדלין בצרכי צבור ולא נהירא לי דכל צרכי העיר נעשה ע"פ ת"ח עכ"ל והרי שם בש"ע סי"ד לענין ראובן שאמר קרקע זו אני נותן לבנות עליה בה"כ ולא רצו הגוים להניחם והקהל אומרים לבנות בית לת"ת דאם ראובן מבני אותה העיר אינם יכולים לשנותו אם הוא עומד וצווח אלא א"כ יש שם חבר עיר ע"כ ע"ז כ' מור"ם שם וזט"ה דינם כחבר עיר יע"ש והרי החבר עיר בזה הענין הוא מר ברישא היינו תנא קמא המושל עליהם הרב הכולל שבערינו אזמיר יע"א והלא עינינו הרואות דכבר גילה דעתו וכ' להם ארוכה מארש דמכמה טעמי תריצי אחת ושבע אינם יכולים לשנותו ולעשותו ת"ת ומאיזה כח באים לטעון ולערער אחרי מאמר המלך החבר עיר האמיתי שרוצים לעשותם ת"ת והטעמים והסיבות דשירטט וכתב במכתב שלמה היכן הלכו ואיך נדחו ואנחנו לא נדע והיה להם לקבל האמת ממי שאמרו אפי' מצו"מ דבעלמא כ"ש כשהדברים יצאו מפי רבה דעמיה המושל בכל ועיין להגאון מרן זקני בס' חק"ל ח"מ ח"ב סי' ל"ה ע"ג בטעם החמישי ותמצא סעד וסמך לדברינו אלה.
שמיני שבשמינית דאף את"ל דיהיה כח ביד הט"ה לשנות הגם שאמרנו כי לא כל הרוצה ליטול את השם דט"ה יבא ויטול עכ"ז כיון שאחרי כן נתנו חתימת ידיהם המוחים הללו לקבל עליהם מה שיורה להם רב מומחה ופקיע כי ממנו תוצאות חיים נר"ו איך יתכן דאחר שחתמו יכולים לחזור בהם ולסרב ולמאן כמה שהורה להם ויותר רע ומר לעשות מחאה כיון שהוא אילן גדול לסמוך עליו וחשיב כב"ד הגדול שבירושלם ומוסמך מעט"ר מורינו הרב החסיד שארינו הפרד"ס זצוק"ל דבחר בו בכמה דינים ואת היותרת רבינו הגדול אבי העזרי זיע"א בכמה ענינים לאין מספר ותורתו מכרזת עליו תורת חכם מקור חיים מה שייך מחאה בזה נגד תורתו של הרב המודה נר"ו והוא כמו מסירת מודעא דהר סיני דאית בה כמה דחיות כנודע מספרן ש"ץ ואיך לא יבושו ויכלמו דהפצירו בו עד בוש שלא היה רוצה ליכנס בתגר זה ועל כרחו שלא בטובתו נכנס וזו תורה וזו שכרה דנתנו כתף סוררת שלא לשמוע בקולו ולע"א דעשו מחאה השמים לא אקבל דבר זה ובלא"ה אעיקרא המחאה שעשו מגן שויא דצא ובדוק דהיא עשויה אחר שחתמו דאפי' בין אדם לחבירו לא אהני ולא מידי והוא פשוט.
ובעיקר מסירת המודעה יפלא בעיני דאי האונס שהיה להם היינו משום דהנה ימים באים זמן פורים ולא יתרבה קטטה בעיר הרי מה היה צריך מסירת מודעה ע"ז מאחר דהרב המורה נר"ו תקע עצמו שלא לפסוק הדין כ"א אחר פורים בבואו לאזמיר יע"א והם הפצירו בו עד קצה האחרון שיפסוק הדין בהיותו שם קודם פורים והרי יותר טוב היה סברת הר' המורה נר"ו להלין את הדין עד אחר הפורים ולמה להו להכריחו בפרי המהירות חרטה ושוב למשכוניה נפשייהו לעשות מחאה שהוא בזיון לו ועברו על לא תחרוש על ריעך רעה דהוא לא ידע דתחתיה תעמוד הבהרת ומאי דעתייהו להכביד עליו שיפסוק הדין קודם פורים ולעשות מחאה בשביל שהוא פורים זו אין הדעת סובלתו.
והיותר קשה מה ששמעתי מפיהם של אלו המוחים שרוצים לשנותו לעשותו ת"ת דנתנו אמתלא דמה שחזרו בהם ממה שקבלו להרב המורה נר"ו להיות דיין בדבר הוא בטענה דחתמו ולא קנו מידם וכיון שלא היה קנין בדבר יכולים לחזור בהם ולדידי טענה זו היא של הבל דהרי מידע ידיעה מה שהביא מרן החבי"ב ז"ל דכל מה שמתחייב' ראשי הקהל או ט"ה אינו צריך קנין ושבועה וגם מה שמתחייבים בני הקהל בפני ט"ה אינו צריך קנין כיע"ש בסי' י"ב ולא הביא חולק על זה ועוד שם בכנה"ג סי' כ"ב הגב"י אות ג' ובס' חשק שלמה סי' י"ב הגה"ט אות י"ב ואם כן אף את"ל דלא קנו מידם הו"ל כאילו נטלו קנין וש"ח וזה מן התימה דלדבר הצריך להם מחשיבים עצמם לט"ה ובדבר שהוא לריעותא לא יחשבו האנשים לט"ה ואוחזין החבל בתרי ראשין ובכן איני מוצא מקום פטור להם שיוכלו להשמט מלקבל מה שפסק להם הרב המורה לצדקה נר"ו ועליהם לקיים ובחרת בחיים ואנכי הרואה דהגאון אבינו רועינו זיע"א בתשו' ליו"ד בספרו חיים ביד כ' להלכה ולמעשה כדי לשנות ממצות כתיבת ס"ת לבנין ת"ת של תשב"ר ולא סמך על למוד תשב"ר כ"א בהצטרפות דעשו באותו מקום אוספי דל לאורחים דילינו שם ובהצטרפות שני הדברים הוא מה שהתיר כדי לשנות המצוה כיע"ש בד"ק כי על כן יגורתי מלגלות דעתי בזה והא איכא מר דיתיב ברישא. מר קשישא. הודינו והדרינו הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. יש"א ברכה. ומשנהו ריכא ובר ריכא. הרב המובהק. חיים ומלך המאיר כברק. והם רשאין ואדונים בדבר זה להגיד להם את דבר המשפט ושתיקותי יפה מדיבורי. ושוב הוגד לי כי המסרבים בדבר שיהיה שם ת"ת כונתם לש"ש כדי שעי"ז יתעוררו ויאזרו חיל לבנות מחדש ב' בתים לת"ת במקום אשר הכינו ונתעצלו בבניינו וכן אמרו בפה מלא כי אין בדעתם שיהיה ת"ת במקום אוספי דל לחלוטין חלילה כ"א לפי שעה עד שיבנו ונמצא דלא יש מחלוקת ביניהם ואפשר לקיים שתיהם ואיש על מקומו יבא בשלום. פי המדבר שועל ן' ארי. זה שמי וזה זכרי. היא שיחתי לפי קיצורי. ברוב ושלום. הצעיר
אברהם פאלאג'י
ס"ט