חיים ביד/סו
סימן סו
עריכהנשאלתי ממתא מאגנאציאה יע"א מאת מעלת הרב הכולל זר"ק בישראל להלל כמוהר"ר אברהם מצליח נר"ו וז"ל שאלה להגאון הרב המופלא עט"ר המלך חיים נר"ו בעירנו זאת מאגנאציאה יע"א יש הסכמות ידועות עשויות בכל חו"ת בחרמות ונידויים רח"ל מזמן מרן הקדוש כאשר בא מבואר בתשו' וכל הגאונים הבאים אחריהם מזמן הרב ראש יוסף זלה"ה הסכימו והחרימו וחתמו עלה ע"ד מעות החברה הקדושה החדשה דאין לשנות מהמעות הנז' לשום צורך מצוה כ"א לפדיון שבויים ולהוצאת בית החיים דוקא ובזמן מורינו הרב המו' כמוהר"ר דוד אמאדו זצוק"ל שאלו מעלת היחידים מאתו אם היה היתר לבנות ביה"כ מהמעות הנז' ועלתה הסכמתו דיכולין להוציא לצורך מצות גדולות דהיינו ביה"כ ונשואי ג' יתומות לשנה כפי קצבתו ולרפאות ג' חולים לשנה והן עתה יורינו מורינו ורבינו נר"ו אם יכולים להשיא בת עניים ג"כ וליתן כפי קצבת היתומות וראיתי למוהר"מ אלשקר בתשו' סי' ע"ב דהניח הדבר בצ"ע האמנם ראיתי למוהר"י באסאן ז"ל בסימן נ"ב דפשיטא ליה להתיר ודחה דבריו יע"ש והרואה יראה דאין ראיותיו מוכרחות דשאני יתום ויתומה דבאו להנשא מקופה של צדקה האמנם לשנות שלא מדעת בעלים וכנ"ד להשיא יתומה עדיין צ"ע אצלי וכמ"ש בא"ח סימן קנ"ג וביו"ד סימן ע"ר ובאה"ע סי' א' וכמ"ש הרב ב"ח יע"ש האמנם תם אני דלמה לא כתב בפשיטות מורינו הרב דוד ז"ל להשיא יתומים ולא כתב כ"א דוקא יתומה והלא היתומים קודמים וכמ"ש הרב כנה"ג בסי' ע"ר א"ה וכו' והן הם דברי מוהר"ם אלשקר ובודאי דט"ס נפל בדבריו וכמ"ש הוא בא"ח סימן קנ"ג משם מוהר"מ אלשקר ותימא הוא דלא זכר שר תשו' מוהר"מ אלשקר על הכל יורינו מורינו ורבינו ושכמ"ה עכ"ל.
ואען ואומר הנה כפי מה שהכריח הרב הגדול מוהר"י חאיון ז"ל בתשו' בס' בני שמואל סימן ל"ה הוא דרשאין בני העיר לשנות ההקדש כשיהיה השינוי לעילוי יותר ושם כתב בפירוש דלהשיא יתומה עדיף מהקדש תלמוד תורה של גדולים זולת אם יהיו קטנים שאין להם יכולת ללמוד אז עדיף הקדש ת"ת קטנים לנשואי יתומה יע"ש וכן כתב מרן החבי"ב בתשו' בעי חיי חיו"ד סימן רכ"ב יע"ש וכאן בנ"ד דעיקר ההקדש הוא דוקא לפדיון שבויים ולהוצאות בית החיים צריכה רבה אם יכולים לשנות אפי' לצורך נשואי יתומות אבל עכ"פ אם באנו להתיר נשואים בענין ובכל מקום שהדין נותן להתיר משום מצוה לשנות ההקדש אין נראה לחלק בין יתומים ליתומות שהרי מעיקרא שורש דין זה שמותר למכור ס"ת להשיא יתומים לימדנו הריב"ש ז"ל בתשו' סימן רפ"ה והביאה מרן בב"י א"ח סימן קנ"ג ופסקה בש"ע שם סעיף ו' דאפי' ס"ת כשר מותר למוכרו להספקת תלמידים או להשיא יתומים בדמיו דהוי דומיא דללמוד תורה ולישא אשה יע"ש.
ומ"ש מעכ"ת דלמה לא התיר מורינו הרב כמוהרר"א ז"ל להשיא יתומים כיון דלפי הדין לשנות ההקדש או למכור ס"ת כמו שהותר להשיא ליתומה הה"נ ליתומים ואדרבא הריב"ש בתשו' סימן רכ"ה כתב דינו להתיר ביתומים והביאה מרן בב"י בא"ח סימן קנ"ג ופסקו מרן בש"ע שם ס"ו ומינה למד הרב מוהר"מ אלשקר ז"ל להשיא יתומות והגם דהיה רוצה לחלק דדוקא יתומים משם דמצווין על פו"ר משא"כ יתומות עכ"ז סיים וכתב מ"מ נ"ל דאין לחלק ואין להוציא יתומות מכלל זה דש"מ דיתומים עדיפי מיתומות וגם מרן החבי"ב בכנה"ג בא"ח סימן קנ"ג הגב"י ע"ת הריב"ש הלזו שכתב או להשיא יתומים בדמיו כתב נ"ב וה"ה להשיא יתומות מהרמ"א סימן ע"ב יע"ש דש"מ דיתומים עדיפי מיתומות וכ"כ הרב מג"א בא"ח שם סי' קנ"ג סק"ט והרט"ז שם סק"ב והגם כי הרב חלקת מחוקק באה"ע רס"י א' כתב דדוקא יתומים דמצווין על פו"ר ולא יתומות כבר חלק עליו הריב"ש שם סק"ב וכתב דהה"נ יתומות משום לשבת יצרה יע"ש וכ"כ הרב שבות יעקב ח"א סימן ע"ז והביא דבריו הרב י"א בא"ח מ"ב שם בסימן קנ"ג הגב"י אות ט' יע"ש גם הרב עצי ארזים באה"ע סימן א' הביא ראיות להחזיק סברת מהרמ"א דהה"נ יתומה ואדרבא הביא מסוגייא דכתובות ס"ז דהיתומה קודם ליתום וה"ה מ"ז אור היר"ח ז"ל בהיותי לומד ומשמש על ברכ"י דחה ראיה (ראיה) זו דהרי התם איירי בענין נתינת צדקה דמחוייב להשלים חסרון של עני לכן היתומה קודמת דבושתה מרובה.
איך שיהיה נמצינו למדין דרבים הם הסוברים דיתום ויתומה שוים לענין לתת להם צדקה או למכור ס"ת וידוע דלפדיון שבויים מותר למכור ס"ת כמ"ש תוס' בפ"ק דב"ב ח' ע"ב והזכירו מרן בי"ד רס"י רנ"ב שהוא תימא על הרב כסא אליהו שהביאו לחידושא שם ביו"ד סימן רנ"ב ולא זכר כי הובא ביתה יוסף וכ"כ בהגה' ביו"ד סימן ע"ר וכ"ה באגודה שם פ"ק דב"ב וגם הרב מג"א בא"ח סימן קנ"ג סק"ט הביא הא דתוס' בשם מרן ב"י וסיים דלא כהדרישה דהרב הדרישה שם בסימן רנ"ב חלק ע"ז וכ"ה דעת הרב ט"ז והרב ש"ך ביו"ד רס"י רנ"ב דלא כדרישה: