סימן פג
עריכהא) בפ"ת סי' קצ"ד סק"ד הביא בשם הנו"ב דמה שאמרו א"א לפה"ק בלא דם אין חילוק בין גרם הפתיחה מבפנים ובין מבחוץ, צ"ע דהא איכא מ"ד אפשר לפתה"ק בלא דם וא"כ למעוטי בפלוגתא עדיף ופתה"ק המוזכר בגמ' היינו ישבה על המשבר או חברותיה נושאות אותה על אגפיה כדאמר שבת קכ"ט א', ובמתנ' אהלות פ"ז מ"ד, ומבואר בתו' בכורות כ"ב א' ד"ה עד, דפתיחה מבחוץ לא מיקרי פתה"ק אם לא הגיע לשיעור פתה"ק, ואע"ג דשפיר י"ל דלבטל טומאה בלועה שאני ובעינן אתערותא דלידה, אבל מ"מ שמעינן דפתה"ק דבגמרא הוא אתערותא דלידה ומנ"ל לחדש בפתיחה מבחוץ דאינו ענין לאתערותא דלידה שפועל על כל גופה וחשיבא בסכנה לחלל השבת, וכ"כ בבל"י בגליון כאן, דאין פתיחה מבחוץ בכלל פתה"ק, וכמדומה דגם הגאון רב"פ בהגהותיו על הנו"ב חלק עליו בזה.
ב) טור יו"ד סי' קפ"ח ודוקא חתיכות קטנות דומיא דשפופרת כו', בב"י הק' בלשון הרא"ש דכתב דהא דאמר רבא בפרקין כו' אלמא ס"ל דמפלת חתיכה טהורה התם פלוגתייהו קמפרש כו' ונפ"מ אליבא דהלכתא דבשפופרת טהורה בחתיכה טמאה כו', והלא שפיר מתפרש פלוגתתן בחתיכה קטנה דומיא דשפופרת וכמש"כ הטור, והב"ח כתב כיון דבכל הסוגיא שם שנזכר חתיכה בגדולה איירי כמבואר בסוגיא שם ש"מ דלשון חתיכה היא גדולה, ואכתי לא נתיישב דלאו כולהו בחדא מחתא נינהו דברייתות דהביאו בגמ' שם שדנו בדין אי אפשר לפתה"ק בלא דם ודאי איירי בגדולות, אבל בתרייתא דפליגי ברואה דם בחתיכה שפיר י"ל דאיירי רק בשפופרת כיון דאין צורך כאן לדון בחתיכה גדולה יותר מחתיכה קטנה למה יקבעו עצמן לדון על גדולה ושפיר הוי מצי הרא"ש לתרץ דאיירי בקטנה, ומשמע דהרא"ש ס"ל דזו שהיא גדולה לאצור בקרבה דם ולהקיפו כשפופרת מקרי חתיכה גדולה, וסיים ב"י דשמא בא הרא"ש לתרץ אפי' את"ל דלא מפליג בין חתיכה גדולה לקטנה, והנה מבואר דעת ב"י דבשפופרת עצמה לית בה משום אין פתה"ק בלא דם כיון דבא מן החוץ, ולפיכך כתב הרא"ש דנפ"מ אליבא דהלכתא דבשפופרת טהורה, ובחתיכה טמאה, וזה דלא כהנו"ב תנינא יו"ד סי' ק"ך שאין חילוק בדין אין פתה"ק בל"ד בין לידה לבין נפתח מבחוץ, וכבר חלק עליו הגאון רב"פ בהגהותיו לנו"ב שם והביא ראיה מלשון הר"מ בפי' המשנה ר"פ המפלת שכתב מעת שיצא מהרחם דבר אי אפשר מבלי שיצא דם בהכרח, הנה לא הזכיר כלל סיבת פתיחת הרחם, ומ"מ אין זה מכריע כיון דבנידון דמפלת חתיכה נקט לשון זה, עוד הביא לשון רש"י כ"א א' ד"ה בלא, שפי' דם לידה וגם זה אין מכריע, ומ"מ כיון דע"כ הפלה חמירא מפתיחה מבחוץ, שיש התעוררות ברחם להפליט ולדחוף בכח וזה גורם למצוץ דם, אין לנו ללמוד פתיחה מבחוץ מהפלה והרי גם בהפלה איכא פלוגתא דתנאי ולמעוטי בפלוגתא עדיף, ובתוס' בכורות כ"ב א' ד"ה עד, מבואר דלענין בלוע דתלוי בפתיחת הקבר אין פתיחת הקבר מבחוץ כלום, ואע"ג דהתם שאני דבעינן התחלת לידה מ"מ שמעינן דדחיפת לידה הוא ענין אלים יותר מפתיחת פי הרחם מבחוץ ומהיכי תיתי לן ללמוד פתיחת הקבר מבחוץ, והגרב"פ זצ"ל שם הביא בשם התפל"מ להתיר בהכניס הרופא ידו לפתח פי הרחם, והסכים עמו, ולמש"כ לעיל זו גם דעת הב"י.
והא דכתב הטור חתיכה קטנה דומיא דשפופרת לא שלמד משפופרת אלא סברא קאמר כיון דאנו דנין כאן מכח דם בשפופרת אין צורך כאן רק לחתיכה קטנה דומיא דשפופרת ובזה אין פתה"ק, והדבר מוכח מדברי הרא"ש שהוכיח דבדברים קטנים ליכא פתה"ק מהא דלא פריך בגמ' כ"ב ב' וליפלוג כו' אשערה וקליפה ולא הוכיח מהא דמטהרינן רואה בשפופרת ודרך הראשונים שלא להשמיט מן הראיות המוכיחות מן הגמ'.
אמנם מלשון הגר"א בביאורו כאן ס"ק כ"ג מבואר שפי' דברי הטור שמוכיח משפופרת דבדבר קטן ליכא פתה"ק ומבואר דאין חילוק בין פתה"ק מבחוץ לפתה"ק מבפנים, וכדעת הנו"ב, וצ"ע למעשה.