סימן סו עריכה
א) בע"ה אור ליום ה' עחה"ש התרס"ח.
ע"ז כ"ה ב' א"ב אשה חשובה בין אנשים כו', יעוין בתוס' ומבואר לפי פירושם דלמאי דקיי"ל כר"א אשה חשובה בין אנשים נמי שרינן, ואין חוששין לא לש"ד ולא לעריות דאין חוששין שתתרצה לו, ויש לעיין אי חשובה היינו שהמלכות תזקק לתבוע עלבונה ולפ"ז לדידן דהמלכות מקפדת ותובעת עלבון כל אדם, ומענישים את המאנס כמשפטם, יהי' לדידן שריותא דאשה חשובה בין אנשים בכל הנשים, למאי דקיי"ל כר"א, ולפ"ז מותר גם באיש בין אנשים דהא כלהו אית להו טעמא דחשיבות לסלק חשש ש"ד, אבל י"ל דכ"ז באיכא רואים בתחלת היחוד ומתירא שיודע הדבר אבל בליכא רואים בתחלתו אינו מתירא שיודע הדבר והלכך באיש בין אנשים אסור כה"ג, אבל אשה בין אנשים משמע דאף כה"ג מותר דהא ע"כ צ"ל דמתירא שיענש על פיה אף בלא עדים.
ב) אמנם י"ל דאשה חשובה היינו שמקורבת למלכות ויענשו על פי דבריה שתגד בסתר אבל אינו מתירא שתקבל עליו בפרהסיא לפני המשפט ובוטח שתסתיר קלונה ולפ"ז לדידן אסור ומיהו נ"מ לדידן דמותרת להתיחד עם הנכרי בבריאה שאינה מתיראת מפני אונס, ואף שאינה בריאה לעמוד כנגדו כאשר יקום לרצוח נפש מ"מ כיון שאינה מתיראת מן האונס נראה דסגי, וכן אי איכא ישראל סמוך לה דקרי לי' ועני סגי להתיר כיון דאין חוששין לפיתוי אלא לאונס, ולפ"ז מותר לישראל להתיחד אי איכא עכו"מ בהדי' ואפי' את"ל דחד כשר וחד פרוץ אסור מ"מ הכא בנכרי מותר כיון שאינה מוסרת עצמה לנכרי אין כאן יחוד לישראל וצ"ע.
ג) איברא בעיקר דברי הרא"ש ז"ל דלמאי דתלי התנא טעמא שאין חוששין לה לש"ד משום שהשלום עמה והיינו כר"א, נסתיים דהלכה כר"א והיינו גם בהא דאמר שאין חוששין לפיתוי והלכך מותר באשה חשובה, יש לעיין דהא אין זה תלי בזה ושפיר י"ל דגם באשה חשובה בין אנשים אסור משום חשש פיתוי כר"י ולש"ד לעולם אין חוששין לה כר"א וסוגיא דלעיל דפריך ה"ד אי בחד בישראל מי שרי כו' לכאורה כר"י אתיא דלר"א שפיר אצטריך לאשמעינן דבישראל לא מצינו דנחשדו על האונס והאיסור רק משום פיתוי, [ואף דאסור להתיחד עם בת ט' שאינה מוסרת עצמה דחיישינן לאונס וכמש"כ הח"מ סימן כ"ב ס"ק ט"ו האי אונס ר"ל פיתוי קטנה, וא"ת אי חיישינן לפיתוי איך הקטנה מצלת היחוד עם הגדולה, היינו כיון דיודעת טעם ביאה הגדולה בושה לשמש בפניה], ובנכרי אין חוששין לפיתוי ואצטריך לאשמועינן דאסור משום חשש אונס אבל לר"י ניחא, ומיהו ק"ק לר"י נמי אצטריך לאשמועינן בנכרי דהא איכא למימר שאינה מתפתית אליו וכסברת ר"א, וכן יש לעיין בדין מקנין ע"י נכרי לר"א כיון שאין חוששין רק לאונס, ומיהו בחשודה עליו ודאי חוששין לרצון.