סימן קו (מב)
עריכהא) בע"ה, א' ל"ו למב"י כ"א אייר עזר"ת מינסק, [ביום זה נלקחה נשמת אאמו"ר השמימה, הגיעני השמועה ביום א' ערה"ש שנת הנ"ל].
עירובין צ"ג א', ג' קרפיפות כו' יש לעי' בשאר מילי המבואר לעיל צ"ב ב' אי נפקותא בזה.
שם נעשה כשיירא, נראה דג' קרפיפות הפרוצות זו לזו במלואן, אף שאין אחד משתמש בשל חברו כלום, נותנין להן כל צורכן דכחד קרפף חשיב, ואפי' עירוב אינן צריכין כדין ה' ששבתו בטרקלין לעיל ע"ב א' דאפי' מחיצות אינן מחלקות להן כל שאינן מגיעות לתקרה, ואע"ג דהתם דוקא משום דמחיצות החיצונות המקיפות את כלם, המה מחיצות מגיעות לתקרה לכן המחיצות החיצונות מחברן, ה"נ באין כלל מחיצות ביניהן שהחיצונות מחברתן, ואע"ג דבחצרות כה"ג, לא חשיבי כחד חצר, ואדרבה אוסרין זע"ז משום פרוץ במלאו, ואסור לטלטל בחצר כלים ששבתו בבית ד"א, הכא ששרויות דרך עראי, חשיבי כחד.
ב) שו"ע סי' ש"ס ס"ג בד"א כשאינם פתוחים זל"ז יותר מי' דא"כ כו' וגם המגופפים אסורים, עי' באחרונים דקאי כשאמצעי מגופף ויחיד בזה כו' והחיצוני יותר מב"ס, והדברים תמוהים דבריטב"א התנה זה גם ברישא בחיצונים מגופפים, וע"כ דכל שיש עשר הו"ל פרצה ולא אמרינן בזה דדיורי גדולה בקטנה, ולפ"ז בחיצונים מגופפים ואמצעי אינו מגופף גם האמצעי אסור ביתר מב"ס כל שפתחו יתר מי', וכן באמצעי מגופף והחיצונים אינם מגופפים, ושנים באמצעי, או שנים בחיצוני, כל שיש בפתחו יתר מי', אין החיצונים נעשים שיירא, אמנם יותר נראה דבפרוץ י' כלהו כקרפף אחד ונותנין להן כל צורכן, ואף עירוב אין צריך וכבר הסתפק בזה המ"א אלא שלא קבע הדבר אבל נראה דדין אלו הקרפיפות כדין ה' ששבתו בטרקלין, והתם כל שיש יתר מעשר אמות שאין המחיצות מגיעות לתקרה א"צ עירוב, כדמוכח ע"ט א' ש"מ מחיצות שא"מ לתקרה כו' ולא משני דמיירי בפרצת יתר מי' ואינה במלאה, וא"כ ה"נ בפרוצין יתר מי' זה לזה כלהו כחד, והלכך באמצעי מגופף וחיצונים אינם מגופפים ויחיד בזה כו' כלהו מותרים ביתר מב"ס, ומיהו המחבר בשו"ע ודאי לא ס"ל כן, אבל לדינא נראה דיש להקל.
ג) יש לעי' בג' חצרות פתוחות זו לזו ולא עירבו ביניהן ומחיצות האמצעית שבינה להחיצונות פרוץ מרובה, מי אמרינן כיון דב' מחיצותיה פרוץ מרובה הוי לה כרמלית ואין מטלטלין בה אלא בד' או דלמא אין ב' הפרצות מצטרפות, כיון דהאיסור משום תקנת עירוב, אינם יכולים להועיל זה לזה למחשב כפרוץ, דכשאנו דנין שחצר חיצונה זו תאסור, יש לחשוב את רוח הב' כגדור, כמו שהוא באמת גדור בדין מחיצות הצריך לרה"י, ואיסור חילוק רשויות, אין מועיל זו לזו לאסור, ונראה כסברא אחרונה, וכן בחצר הפרוצה מצד אחד לכרמלית ונשארו גיפופין, אבל הפרוץ מרובה, ומצד הב' פרוצה לחצר חברתה, כל שנשארו גיפופין מותרת.
ובג' קרפיפות ואמצעי מגופף ויחיד בזה כו' וב' החיצונים יתר מב"ס אפשר דכלהו כחד חשיבי ונעשו שיירא ומותרים כיון דהאמצעי אין לו רק ב' מחיצות, ולא חשיב גדור, והחיצונים פרוצים במלאן לאמצעי, [ואם הגיפופין נראין מבחוץ יש לאסור דבזה החיצונים כגדורים ועי' לעיל כ"ד ב' תד"ה ההיא ובמש"כ לעיל סי' כ"ב] ואם באנו לאסור החיצונים ודאי יש לאסור גם האמצעי.
ד) צ"ג ב' גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין נראה דאף בעובי הכתלים ד' מיירי, ולא נעשה ע"ג רה"י כיון שהוא פרוץ במלאו לכרמלית דהיינו תוכו, וכן בב' חצרות כה"ג אע"ג דלגבי האי הוי כותל בפתח ולאידך בזריקה לא יהבינן לי' האי כותל משום שהוא פרוץ במלאו לחצרו האסורה, וכן מוכח בגמ' דלא מוקי לה לברייתא בכותל ד', וכ"מ בתו' ע"ז א' ד"ה כותל.
שם תוד"ה גידוד, וצ"ע לענין שבת אם יש תל כו' לא ידענא כונתם, אם נסתפקו בזורק מרה"ר לתוכו, אי מודה ר"ח דחייב, נראה דודאי פטור דמה יועיל שרה"ר רואה פני עשרה, מ"מ לא נח ברה"י אלא בכרמלית ומה ענין זה לחצר התחתונה, וצ"ע.
ה) שם תוד"ה לא או שמא כיון דזימנין הך קולא הויא חומרא כגון דנאסר במקצת שבת כו' ע"כ כונתם בנתוספו עליהן דיורין בשבת כדאמר לעיל י"ז א' ועי' מש"כ סי' ל"ד ס"ק י"א וצ"ע וע"ע סי' כ"ד סק"ה.