סימן צז (לג) עריכה
א) עירובין ע"ט א' ר"א אמר בית אחריץ קרמית כו' האי סברא דלמטיימי' קאי לא מהני אלא בעפר אבל בתבן ואין עתיד לפנותו מערבין שנים ואין מערבין אחד, אלא א"כ בטלו כמבואר ברמב"ם פ"ג מה"ע הי"ב, שאין החריץ קאי למיטיימי' בתבן, ולפ"ז מלי' בארנקיות של מעות ודאי אינו בטל ואפי' בטלם לא מהני דדמי לכרים וכסתות כדאמר בסוכה ברפ"ק, ולכאורה קשה דהלא תירוצא דר"ה בדר"י מוכרח משום שאינו ניטל בשבת כדאמר לעיל ע"ז א' בכפה ספל ושם ע"ב בסולם, וכן לקמן פ"ד א' בטיבלא, וצ"ל דס"ל לר"ה ולר"א דנאדו מתירוצא דר"ה בדר"י דלא מהני אינו ניטל בשבת אלא לשוי' סולם למחשב פתח, אבל לא לבטל מחיצות, וזהו כונת תו' פ"ד א' ד"ה כיון, דסוגיא דהתם אליבא דר"ה ור"ה ס"ל בסוגין דעפר סתמא פלוגתא דר"י ורבנן ולדידן דקיי"ל כרבנן אינו בטל וכש"כ בעתיד לפנותו, ופירות טבלים לא עדיף מעפר ועתיד לפנותו, וע"ז תירצו דלמחשב סולם מודה ר"ה דבאינו ניטל בשבת סגי, והתם נמי פירות נעשין סולם למחשב לבני מרפסת בפתח.
ב) ולפ"ז עפר סתם לרבנן וכן עפר ועתיד לפנותו לכו"ע אליבא דר"ה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד, דחשיב כסולם, דתורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו, והא דפריך בטלו אין לא בטלו לא היינו אהא דקתני אין מערבין שנים, והנה קיי"ל כר"א דהוא בתרא והלכך עפר סתם בחריץ בטל ואין מערבין שנים, אבל עפר ועתיד לפנותו וכן מעות וש"ד מוקצים מערבין שנים ומערבין אחד, וכן פירות טבלים, ואם הוא דבר הניטל בשבת אף שאין עתיד לפנותו מערבין שנים ואין מערבין אחד.
ג) ע"ח ב' תוד"ה אפילו, בקש ותבן הניטלין בשבת כו' דהא אמר בגמ' דאפילו ארנקי מבטל אינש כו' נראה דכונתם אפי' לר"ה ולר"א דלית להו דדבר שאינו ניטל בשבת מבטל מחיצות מ"מ אכתי תורת סולם עליו ואם רצו מערבין אחד ומתנ' דקתני אין מערבין אחד ע"כ בתבן הניטל בשבת.
שם וק"ק דמדמי לה בסמוך כו' נראה דיש לחלק דשבת באויר מחיצות תליא ואי ליכא אויר ליכא מחיצות, אבל לענין חצרות אמרו חכמים דבביטול תליא מלתא והלכך מדמי לה לענין אהילות, והריטב"א תירץ דהתם בפירות טבלים וקשה דהא קיי"ל כר"א דלבטל מחיצות אף עפר ועתיד לפנותו ותבן שאין עתיד לפנותו אינו מבטל ופירות טבלים לא עדיף מעפר, ודוחק לומר דאביי כר"ה בדר"י ס"ל, ועוד למה לי' למימר דמיא לא מבטל תיפוק לי' משום דהוי ניטל בשבת, ואי במיא דלא חזו למידי, מאי מייתי התם ראי' מהא דהזורק מים לאסרטיא כו' הא התם מים ראוים הם, ומיהו י"ל דהתם כאינו ניטל דאי אפשר לפנות המים מהגומא, ובתו' שם כתבו ואפי' אי מיירי הכא בטבל כו' מ"מ כיון דניטל מה"ת כו' וק"ק כיון דמ"מ אינו ניטל בשבת בטל הוא, ונראה מדבריהם דדוקא באינו ניטל בשבת משום איסור שבת בטל אבל לא מחמת איסורא אחרינא.
ד) שו"ע סי' שע"ב סט"ז חריץ כו' אפי' מלא תבן וקש כ"ז שלא בטלו, היינו אפי' אין עתיד לפנותו וד"ז הוא לכל הני אמוראי דמתרצי למתנ' ומיירי בתבן הראוי לבהמה, וכ' במ"ב בשם הרשב"א בעה"ק דבתבן סרוח דינו כעפר אפי' סתמא נמי מבוטל, ותימא דהא אמר ב"ב י"ט ב' דתיבנא סריא אינו בטל משום דחזי לליבנא ולהסקה, ובסוגין מדמינן טומאה ושבת, אלא ודאי כונת הרשב"א שאינו ניטל בשבת, וחשיב סולם ומערבין אחד אם רצו, וכ"מ בתו' ע"ח ב' ד"ה אפי' דתבן שאינו ראוי למאכל בהמה דינו כארנקי ולא כעפר, והלכך נראה דמערבין שנים אם רצו.
ה) ואם היה מלא עפר וצרורות אפילו סתמא כו' ואם דעתו לפנותו, מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד.
שו"ע סי' שנ"ח ס"ב בהגה' הואיל ובטלו שם שבת אחת, ויש חולקין כו' אע"ג דכה"ג בב' חצרות וכותל ביניהם גבוה י', ומיעטו בעפר אלו מכאן ואלו מכאן אף אם לא בטלום כלל חשיב סולם ומערבין אחד, משום דעפר אינו ניטל בשבת, הכא צריך לבטל מחיצות ולא מהני עפר סתם, ואע"ג דבחריץ מהני עפר סתם כדאיתא לקמן סי' שע"ב סט"ז שא"ה דחריץ למיטיימי' קאי כדאמר בגמ' ע"ט א', והלכך כאן צריך ביטול בהדיא אלא דתליא בפלוגתא אי סגי ביטול לשבת אחת, או דצריך ביטול לעולם, ומזה מבואר דעת תה"ד דלא סגי הכא למחשב מוקף לדירה בסולם לחוד, ודלא כמש"כ לעיל סי' צ"ו [סקכ"ט] ודברי הגר"א ז"ל בהשגתו צ"ע וכמש"כ סי' א'.
שו"ע שע"ב סט"ז בהגה' י"א דאם מלאם בפירות כו' צ"ע דהא תבן ואין עתיד לפנותו לא בטל, דקיי"ל כרבנן דר"י, ופי' אחרונים ז"ל דנעשה אוצר ואין פותחין בתחלה, ולפ"ז מערבין אחד ומערבין שנים, כדין דבר שאינו ניטל בשבת, וכן הדין בפירות טבלים, ואפי' בטלם בהדיא אפשר דלא מהני דדמי לכרים וכסתות, ובמ"ב ס"ק קכ"ה סתם הדברים דבטבל סתמא מבוטל, ולא פירש דאין זה ביטול רק למחשב סולם ולא לבטל מחיצות וכמש"כ תו' פ"ד א' ד"ה כיון, והלכך מערבין שנים אם רצו, ועוד משמע מדבריו דביטול מהני בכל פירות, ולכאורה הוא ככרים וכסתות.