סימן צב (כח) עריכה
שאלה, בית של ד' חדרים שנים כנגד שנים, וכלן יוצאין דרך פתח אחד לרה"ר, כזה (קנז) וב' חדרים הפנימים שכורים לאחד, ובעה"ב דר בב' חדרים החיצונים, ובעה"ב יש לו בחדר הפנימי מהשכורים מטה ושלחן שהן שאולין להשוכר לשמש בהן כל משך השכירות, ונר תלוי בקורה, שאיננו שאול להשוכר, ובחדר החיצון יש לו כלי מלא פירות שאין ראוין לאכילה חיין, וגם הכלי אינו ניטל מחמת כובדו, ואפיתן ובישולן של שניהם בחדר החיצון של בעה"ב, והחדרים השכורים, בפנימי יש בו שטח של ד"א על ד"א אבל לא מרובעים רק האורך משלים על חסרון הרוחב, והחיצוני אין בו שטח של ד"א על ד"א, ושכחו ולא עירבו מה דינן.
תשובה, קיי"ל דאסור להוציא מחדר לחדר בלא עירוב כדאמר פ"ט א' כשם שדיורין חלוקין למטה כו' וכדתניא ע"ו ב' אחד חלון שבין בית לבית כו' שבין חדר לחדר כו' ובשבת צ"ז א' למעלה מי' אינו אלא משום שבות, וכדתנן ע"ב א' ה' חבורות כו' ובפרש"י שה ד"ה וב"ש, ובתו' ס"ד א' ד"ה א"כ, וכמש"כ במ"ב סי' ש"ע בבה"ל ד"ה או, ואף שוכר שדר עם בעה"ב אוסרין זע"ז עד שיהי' לבעה"ב תפישת יד, וכדתנן פ"ה ב', ואע"ג דהכא אפי' ובישול בבית בעה"ב, אין היתר בזה אלא במלמד וסופר שהוא נטפל לבעה"ב ויכול לסלוקי' מחדר לחדר, וכמש"כ לעיל סי' כ"ו, אמנם בב"י סי' ש"ע מבואר דבכלן יוצאין בפתח אחד לרה"ר ואפי' ובישול בבית אחד, אפי' שניהם בעלים כל אחד יש לו חדרו אין אוסרין, וכמש"כ במ"ב בבה"ל ד"ה אינם, אבל אין לד"ז מקור בפוסקים, ואין לנו לחדש בזה יותר ממה שבארו הראשונים ז"ל, והלכך בנ"ד נחשבין כשנים לאסור זע"ז אמנם יש להתיר משום תפישת יד, ואע"ג דהמטה והשלחן לא חשיב תפישת יד בעה"ב כיון דהן שאולין להשוכר, אבל הנר חשיב תפישת יד, שאינו ראוי למלאכה אחרת מחמת מיאוס, ובחדר הב' איכא הכלי והפירות, עי' שו"ע סי' ש"ע ס"ב, ולטלטל בב' החדרים החיצונים מזה לזה כלים ששבתו בתוכן יש להקל בלא"ה דחדר של השכן לא חשיב בית משום שאין בו ד"א, וחדר של בעה"ב לא חשיב בית משום שהוא בית שער של רבים, וזה אם א"צ ד"א מרובעים עי' מ"ב סי' שס"ו ס"ק כ"ב, אבל אם צריך מרובעים א"כ לא חשיב דירת השכן דירה, וא"כ לא הוי חדר החיצון של בעה"ב כ"א בית שער דיחיד, וקיי"ל דחשיב בית, ומחדר החיצון של בעה"ב לבית הפנימי של השכן אסור ממ"נ דאי בעינן מרובעים א"כ חדר החיצון אינו בית שער, ואי לא בעינן מרובעים א"כ הפנימי של השכן חשיב בית.