חות יאיר/רלא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רלא
עריכהשאלה: בתולה שנתעברה בבית פלוני והוא נער ועשיר מופלג ולרוב שרירות לבו מורגל בשחוק וקלות רוח לצנות וניבול פה וקריבה דג"ע ופתאום שפחתו הרה והולידה בן ונחשד הבה"ב מכל עולם וכן אמרה הפסול"ה. ובא הדבר לפני השררה של המקום אחר שבקשה ממנו רצוי כסף ולא רצה וע"י שחדים גדולים הרחיבו לו זמן עד כי תגיד האמת בעת לדתה וגם אז נשארה במאמרה וע"כ הוקנס עוד סך רב רק שביקש שיוציאה מן המקום בגזירה שכל ימיה לא תבא עוד היא או בנה לשם. ואח"כ בא אבי הבתולה שהי' דר תחת הדוכס וקיבל עליו והוצרך פלוני ליתן עוד אלף ר"ט הוצאות וקנס. ואח"כ בקשו ג"כ פרנסי הקהלה להכלימו ולקנסו בביושים ובא לפניהם בבכיה רב גם נשבע בנק"ח שאין לו נגיעה וכ"ש ח"ו חלק ונחלה במעשה הזה ודי לו שהוציא רוב ממונו על עלילה שקר. והקילו עליו.
והנער בן הנדה הלך וגדל והי' לאיש ונסע לקהלה ושררה אחרת ולקחו אחד מן הקציני' לביתו ומפני שלא הי' לו בן ובת גדלו והיה משרת נאמן מאד. ואח"כ נתן לו את בת אחיו העני לאשה אף כי היו רבים מליזי' עליו לא השגיח. והזונה נתנה שם לבנה בצאתה מלידתה כשם אבי פלוני בה"ב שלה וכן חתם עצמו וקרא בתורה. ונכתב במפה שלו. אח"כ מת אשת הקצין שאצלו בן הזונה ולקח הזונה הנ"ל לאשה באמרו שהיא גבירתנית ומשכלת גדולה וילדה לו ב' בנים. וסוף ימיו של הקצין התענה מאד וסיגף עצמו בסיגופי' נפלאי' ואיש לא ידע על מה. כי הי' בחזקת איש תם וישר וירא אלהים מנעוריו. ואח"כ מת העשיר ושבביתו נתעברה ולא עלה על דעת בנה לירש כי א"א לו לבא לאותו מדינה גם ידע שדחוהו בשתי ידים. אח"כ מת הקצין וציוה לפני מותו דרך וידוי על חטאיו ואמר כי בן חורגו לפי דעת העולם הוא בנו ממש כי הי' באותן ימים של עלילת העשיר בחור שכן אצל הבית ובא אל השפחה שהיא עתה אשתו כמה פעמים בחצי הלילה כי פתחה לו וממנו נתעברה ונתן לה ת"כ לישא אותה רק שתגד על בה"ב כדי שיזכרם ליתן לה סך רב בריצוי כסף ואח"כ ישא אותה. רק כאשר העשיר בחר ליתן להשרר"ה אלפי' מליתן לה פרוטה עבר ת"כ.
ועל כן עשה סיגופים על ביוש העשיר גם עון נדה ועון ת"כ ולכן גידל הנער ונשא אמו. וכן אמרה האם כי מעולם לא בא עליה אדם זולתו אח"כ הצליח הנער הספק הנ"ל במשאו ומתנו ונעשה עושר מופלג ומת בלי ז"ק ובאו שני כתי בנים בני העשיר שכיחש ובני הקצין שהודה לירש. עד כאן היה מעשה ונשאלתי הדין עם מי ואם יש ג"כ חידוש דין לענין גיטין וחליצה ויבום.
והשבתי באריכות ותמצית כתבי כי אף שמעשה הזה קצת זר ותמוה מ"מ הדין פשוט לא נפלא ולא רחוק ואינו צריך בשש. דודאי יפה עשה שלא ביקש הנער לירש את העשיר דק"ל נאמן אדם לומר אפי' על מי שהוא מוחזק הוא בנו שאינו בנו. ואין קריאת שם ועלייתו לתורה וחתימתו והכתיבה בכתובה ראיה כלל שכל מה שנעשה הי' ע"פ האם והיא אינה נאמנת עליו כמ"ש ריב"ש סי' רס"ה הובא בהג"ה ש"ע א"ה סי' כ"ב. ודאי דלא עדיף ממוחזק הנזכר בח"מ סי' רע"ט ס"ב. ואפי' ודאי בא אלי' ונתעברה אינו בדין שיירש אפי' העשיר שותק או אומר איני יודע אם ממני נתעברה דכשם דאפקרה נפשה לגבי דידי' ה"נ אפקרה לגבי אחרינא מש"כ באומר זה בני דנאמן אע"פ די"ל דא"א לדעת כי אם בתפוסי' כדק"ל גבי חליצה בא"ה סי' קנ"ו ס"ט.
מ"מ מהימנינן לי' כמבואר בשו"ת הרשב"א סי' תר"י ועי' שו"ת הרא"ש ריש כלל פ"ב. ולכן ודאי השני נאמן והוא הקצין. ולא כתבת אם יירש הנער עם שני בני הקצין ופשוט שירש עמהם כדק"ל האומר זה בני נאמן אע"פ שאינו מוחזק לבנו בח"מ ר"ס רע"ט. ואין לו' שאין להוציאו מחזקה שלו אשר נתפשט ע"פ חתימתו וקריאתו לתורה שכבר כתבנו שאין זו חזקה לגבי זונה. ולכן נ"ל דאם היה מתרמי מילתא שיתן זה גט לאשתו דינו לכתוב רק שמו כשתוקי ואסופי דבגה"ה א"ה סי' קכ"ח ס"ב ולענין חתימתו וקריאתו לתורה אחר פטירת הקצין אין קפידה כולי האי ונ"ל שיעשה הנער בזה כרצונו אם לשנות או לא ויותר ראוי שישנה לתפוס דמה הנחשד ונלקה בבזיונות גוף וממון חנם אולי יהיה כפרה לאביו ואמו שגרמו והשליכו תזנותם על נפש נקי צדיק.
רק בענין ירושת הנער שבאו שני מיני אחים נראה דבני העשיר משתיקי' בנזיפה כי נוסף על מה שלא יזכרו בדין עוברים על לאו מקלל אביו וקים להו בארור לבייש אביהם בקבר ולעשותו נואף ועובר שבועה ובני הקצין לכאורה נראה דהמה יורשים ע"פ דברי האב ואע"פ שא' שמת האב כיחשו בו ועמדו בדין וטענו שאביהם גופי' א"א לו לדעת אם ממנו נתעברה או מעשיר או מאחר ולא חשו לבזיון האם.
מ"מ אחר שיצא הדין שהאב נאמן מצו למימר אחר מות האח שהוא אחיהם ורוצים לירשו דמי לשמעון אומר איני יודע דבח"מ סי' ר"פ ס"ב. ואע"פ שטענו ועל כל דברי ומעשה אביהם בתשובתו כי אין אדם משיב עצמו רשע (ודבר זה צ"ע מאד) מ"מ נהי דמקרי טענת ודאי אין אתה אחי מ"מ הרי לא זכו בדבריהם לכן לא דמי למ"ש בסי' הנ"ל ס"ד.
מ"מ נראה אם קדם אחר ותפס זכה כתופס בנכסי גר שתוקי ואסופי כבהג"ה סי' רע"ט ס"ד והוא מת"ה אף דצל"ע דיתכן טפי לומר יהא מונח עד שיבא אלי' וגר שאני שאין לו יורשים וק"ל. והנלפענ"ד כתבתי.
נאם יאיר חיים בכרך.