חות יאיר/רכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רכה
עריכהשאלה: הנה מה שפקפקת והחזקת להלצה מה שאומרים האשכנזים שאין לומר אופן בשביעי של פסח וסמך ממ"ש ויסר את אופן מרכבותיו. הנה כעת אני כצפור נודד מקינה ואין עמדי מנהגים שלמהרא"ט הנדפסים אצל סידור תפלות גם לא מחזורים הגדולים ויניציאה אשר שם נדפסים קצת טעמי המנהגים אבל כבר כתבו הקדמונים אחזו שער שלימי' וכן רבים שאין להלעיג על שום מנהג ואף כי סמך הנ"ל ודאי דק וקלוש מאד ואסמכתא בעלמא מ"מ גוף המנהג לא על חנם מתפשט ולא על תהו ובלימה אדניה הוטבעו.
והנה רחש לבי דבר טוב מ"ש התוס' בפ"ב דעירוכין דף י' ע"ב על מה שאמר שם שאמרו המלאכים לפני הקב"ה מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה ויוה"כ דמשמע מלשון זה שהם אומרים שירה ושעל כן אין למנוע מלומר והחיות ישוררו וכן מנהג קצת מדינות ולכאורה איכא למידק בדברי התו' מגמ' דחולין פ' גיד הנשה שאין מלאכי שרת אומרים שירה למעלה עד שישראל אומרי' למטה וא"כ לא יתכן כלל שהמלאכים אומרים שירה וישראל לא. ולא נעלם ממני מה שיש לדחות ולומר דודאי אם גם ישראלים אומרי' שירה המלאכים ממתינים להם מש"כ ביום שאין ישראל אומרים שירה כלל אם אנהו שתקו מלאכי מרום לא שתקו דכוותי' מתרצינן מה שפי' רש"י ויען לבן ובתואל רשע הי' וקפץ וכו' וקשה א"כ מ"ש ויענו בני יעקב את שכם מא"ל וא"ת א"כ לא אתי שפיר דרז"ל שמעון ולוי אחים וי"ל אמריה עם מעשה שאני ודו"ק.
אבל האמת הברור דתרי גוונא שירה איתנהו דגמ' דחולין מיירי בשיר הרגיל בכל יום וקדושה שאומרים ביוצר ומנחה וזה מוכח שם בריהטא דגמ' והיינו דאמר שם עוד שישראל אומרים שירה בכל שעה והכוונה דאם כבר התפללו ואמרו קדושה והלך יחיד לבה"כ אחר מצי למיהדר ולענות קדושה בהדייהו ואפילו טובא זימנא וכל היום מש"כ קריאת הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף ומ"ש יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום מוקי לה בפסוקי דזמרא מש"כ מה שאומרים המלאכים מפני מה אין ישראל אומרים שירה וכו' מיירי בהלל שאומרים ברגלים ואחר דלא מיירי בשירה שבה נשתוה המלאכים וישראל לאמרה דבר יום ביומו אין דברי התוס' מדוקדקים דמה שאמרו מ"ה מפ"מ אין ישראל אומרים שירה מיירי בשיר ושבח דהלל הנאמר מתוך שמחה ותשועה הנעשית ואיך ידוייק מזה שמלאכים אומרים שירה דיומא דעלה אומרים והחיות ישוררו.
ומ"מ אף דאין דברי התוס' מדוקדקים מ"מ הדבר מצד עצמו אמת דאין למנוע מלומר והחיות ישוררו דשירה דיומא גם ישראל גם מלאכים אומרים דאינה רק קילוס ורוממות לאל יתברך ולא שייך לבטלה משום דספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ובשירה דבכה"ג הנאמרת לפי שעה על הנס ארז"ל על ולא קרב זה אל זה כל הלילה דבליל שביעי של פסח בקשו מ"ה לומר שירה ואמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים וכו' כבפ' אחד דיני ממונות וה"ה לגבי דידן אין גומרין את ההלל בכל ימי פסח מהאי טעמא כמ"ש קצת הפוסקים בשם מדרש הרנינו ואף כי גם בזה יש לפקפק דהא לא השתיק הקב"ה את המלאכים מלומר שירה רק בלילה שבה נטבעו מצרים בים והיינו דכתיב ולא קרב ז"ה א"ל ז"ה ויליף מג"ש שגבי שירת המלאכים נאמר וקרא זה אל זה אע"פ דהא דהכא ר"ל שירה על גאולת ישראל ושם על קדושה דיומא קאי כמ"ש בסמוך מש"כ ביום המחרת גם ישראל גם המלאכים אמרו שירה על מפלת השונא כמ"ש אז ישיר וגו' גם המלאכים כמבואר במדרש על קדמו שרים אחר נוגנים וגו' ומה שאין גומרין את הלל בימי פסח יש טעם אחר ומהרי"ל כתבו בשם רש"י והוא ש"ס ערוך שם והוא מפני שאין ימי פסח חלוקים בקרבנותיהן מ"מ אין בנו כח לחלוק על מדרש הרנינו.
ואפשר דמפני ששיתק הקב"ה את המלאכים ובחלה נפשו בשירתם בשעת מפלת המצריים למדנו שאין נאה להשלים השיר בכל ימי הפסח ועל כן י"ל עוד דזכר לדבר אין אומרים אופן בשביעי של פסח אע"פ דודאי לא דמי דהא דשיתק הי' בלילה וזה ביום ועוד ההיא שירה דעל הצלה וזה דהחיות ישוררו בשירה דיומו קדוש וברוך מ"מ הוי זכר לדבר ומפני דאין ראוי לומר והחיות ישוררו וכו' נהגו גם שלא לומר אופן כלל מפני שמנהג פשוט לומר והחיות ישוררו אחר פיוט האופן. ובר"ה שאומרים פיוט וא"א והחיות באשכנז קשה מאד לישבו הן מה דאם כן גם בשביעי של פסח נמי נעשה כן והן שהוא נגד מ"ש התוס' דמוכח דהמלאכים אומרים שירה בר"ה ויוה"כ והן ממ"ש דאפי' אם ס"ל דהואיל דישראל א"א שירה גם המלאכים א"א שירה אי משום דאין מלאכים אומרים שירה כלל אם לא קדמו ישראל והן דחיישי ג"כ לחיל ורעדה דישראל דספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ית' וכמ"ש הפייט דחיל ורעדה יאחזון גם למלאכים מ"מ לא שייך כל זה רק בשירה דהלל הנאמר מתוך שמחה ועל הצלה ורוח ותשועה וכה"ג ג"כ גבי מלאכים מש"כ בקדושה דיומא וכמ"ש דעלה קאי והחיות ישוררו וכו' למה נמנע מלאומרו ואם נמנע לזכר לדבר גם הפיוט נמנע מלאומרו. נקוט מיהא דאין להרהר אחר המנהג דאם אין ראיה לזה מ"מ יש זכר לדבר.
ואין להקשות על מדרש הרנינו שכתב דעל כן אין גומרין ההלל משום גמ' דמעשי ידי טובעים בים ממ"ש פ"ק דברכות שלא אמר דוד הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנא' יתמו חטאים וגו' דאין לומר דדוקא בשעת מפלה אין לומר שירה דא"כ כ"ש אנן דנגמר הלל כל ימי פסח ואפשר הואיל שהי' מפלתן בימים ההם בזמן הזה הוי שפיר שעת מפלתן א"נ י"ל דבשלמא הלל בשלימתו וכשגומרין אותו הוי שמחת אלהים כדרז"ל פרק כיצד מברכין על מ"ש גבי יין המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח ולמדו מזה שא"א שירה אלא על היין והוא גמירות הלל בניסוך היין וכתבו התוס' דמ"מ מצינו שירה בלי יין והוא תשלום הלל בעשיית הפסח.
והלל שלם דוקא שירה מקרי כדילפי רז"ל מקרא דהשיר יהי' לכם כליל התקדש חג וכן בפ"ט דפסחים דצ"ה יליף מקרא זה דהלל אינו נהוג בפסח שני וכן קרו רז"ל ברכת יהללוך ברכת השיר מש"כ מ"ש דוד הללויה בעלמא וכן מה דקרינן הלל בדילוג אין לפניו ית' שמחה הואיל שאינו בשלימות. ואע"פ שאומרים בו הודו לה' כי טוב כל"ח ורז"ל דרשו על בצאת לפני החלוץ הודו לה' כל"ח דע"כ לא נאמר שם כי טוב לפי שאין הקב"ה שמח וכו' מ"מ הואיל דקרינן ומדלגין אין לפניו ית' כאן שמחה שלימות.
כך נ"ל לתרץ לפי מ"ש במדרש הרנינו אבל לפי האמת נראה כמ"ש דדוקא בשעת המפלה כענין בצאת לפני החלוץ ויפה דקדקו רז"ל באותה שעה בקשו מ"ה לומר שירה מש"כ בתר הכי ומהרש"א הקשה קושיא הסמוכה בפ"ק דברכות והניחה בתימא יע"ש דדבריו מגומגמים ועמ"ש ס"פ אחד דיני ממונות. נ"ל.
יאיר חיים בכרך.