חות יאיר/קצו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קצו
עריכהשאלה: אחות ראובן משרת' אצל לוי והיא משכלת ויפת תואר מאד ומכרת בכל חכמה ומלאכה ולשונו' ומפני כך רבו הקופצים ומהדרים אחריה ומבקשי' לישאנה חנם אין כסף והנה לוי בעל הבית שלה אין לו בנים ויש לו אשה חולנית בחולי הריאה כמה שנים וכל הרופאים נתייאשו ממנה וכלם עונים ואומרים כי לא תוכל להתקיים בחיים עוד שנה ולוי דיבר עם ראובן שאל ימהר להשיא אחותו כי כשתמות אשתו ישאנה ועל זה יבקש ליתן ת"כ ויעשה ש"ח לפני עדים. וראובן אינו מאמין ללוי לאלתו ולשבועתו כי הוא עשיר מופלג ואלים בעירו והוא מבקש ליתן לראובן ק' ר"ט לכיסו ולעשות לאחותו כתובה אלף ר"ט ולהלבישה כבת מלך ושאל ראובן לשפלותי שאיעץ לו כדת מה יעש' כי ייעצו גדול שבעירו שיניח ללוי לקדש' לפני עדים שתהי' מקודש' אחר מות אשתו:
תשובה: וע"ד שאלתך שאלה שאינה הוגנת היא ודוגמה לשאלה זו שאלני פב"ב אלמן א' זה כמה שנים שהיה בקהל' שלו איש ואשתו עניים מרודים וע"י טורח ועמל רב היה בכחו להספיק לאשתו לחם צר מים לחץ וע"י זה רבתה המחלוק' והפירוד ביניהם כמה שנים עד כי יש לחוש לקלקולה על פת לחם כי אינה בעלת מלאכה כלל והוא מבקש ליתן גט וגם היא מרוצת רק שתבקש ממנו רק חמשים זהו' שתלביש עצמה אח"כ אולי תהיה לאיש אח"כ ולא תמות ברעב כי מי ישאנה ערום ויחף ואין באיש למלאו' רצונה בזה. ושאלני האלמן שמטופל בבנים ורצונו ליקח אותה אחר שילוחיה בגט מבעלה אם ישלח אל האשה באם תרצה להתקשר לישאנו גם הוא רוצה להתקשר שישאנה באשר היא וילבישנ' לכן תתגרש מאישה בלי בצע כסף. ונתן טעם לדבריו כי ודאי אלו לא רצה האיש לתת גט לאשתו אא"כ תתן לו מכיסה סך מה ואין לה ובא א' ודיבר אל האשה אם תתקשר עמו שתנשא לו יתן הוא לבעלה סך שמבקש הבעל או יתנוהו לה שתתן לו יהיה קצת מכוער הדבר ויש לו דמיון מה למעשה שבסוף אגדת החרבן אף דודאי אינו ענין לו מ"מ יש לזות שפתים לשומע מש"כ זה דלא עביד מידי רק שידבר עם האשה שתקבל הגט חנם ולא תחוש שתהיה אח"כ לבזיון וחרפה ואין מי שיאסוף חרפתה והוא גט מצוה לכל היודע עסקיהם.
ומ"מ השבתי לו באף ובחמה ובקצף גדול שאל יוסיף לראו' פני בבקש' עצה נגד מנהג עולם כי לא נכון לדבר עם אשת איש מענין נישואיה אחר גירושיה. ואף כי שאלתך קלה מצד שאין כאן לעז אשת איש שהרי ע"פ הדין נושא אדם כמה נשים מ"מ חמורה יותר מכמה צדדים אף אם היה אפשר לעשות כן מה שבאמ' א"א שאם יקדשה ויאמר לה ה"א מקודש' לי בפרוטה זו לאחר שתמו' אשתי יכול לחזור בו כבטור ופוסקים בא"ה וש"ע סי' מ' ואם יאמר מעכשיו את"ל דאין חשש חרם ר"ג דאל תיקון בארוסה כמ"ש שם סי' א' מ"מ אי אפשר דאיך תלך פרועת ראש והרי היא אשת איש ואפי' את"ל דארוסו' בזמן הש"ס היו הולכות פרועות ראש היינו מפני שהיו בימיהם האירוס זמן רב לפני הנשואין ויש כמה חילוקי דינים ביניהם כמ"ש טור וש"ע שם סי' נ"ד לכן כל כמה שלא נישא' אפשר שגם בהילוכה ומלבושיה היה כמנהג הבתולו' והכי משמע בש"ס מש"כ בימינו דאין בין קידושין ונישואין כלום כל שנתקדשה ראוי שתתנהג כמנהג נשים ולהתכסו' בצעיף ואפי' תרצה להתכסו' ברדיד כמנהג בתולו' הוא נגד דת יהודית כמ"ש שם סי' קט"ו ועוד יש לחוש לכמה חששות והקלו' כי מנהג בחורי ישראל הפריצים לנהג קלות ראש עם הבתולו' מש"כ עם הנשואות גדרו גדר ואין מי שנוהג קלות ופן חלילה יכשילו בה לגמרי לכן כלך מדרך זה ומזאת העצה הרעה אשר לא בדעת ויראת ה' יעץ כזאת אף כי יש כמה דרכים אשר בהם נוכל להתקשר עם לוי בדרך היתר הלא יכול ליתן שט"ח שיתחייב לראובן אלף ר"ט וז"פ יהיה אחר שנה אחר פטירת אשתו או בזמן נישואין שלא עם אשה אחרת אכן אם ישא בתולה פלוני' פטור ומסולק משט"ח זה לגמרי באופן דכתבינן שטרי כחח"ז או שיאסור עליו כל בנות ישראל חוץ מזו ועוד כמה דרכים אם לא ירצו להאמינו על שבועתו.
וכל זה יהי' בהעלם וסתר מפני עגמ' נפש ולכן לולי אהבתך כי רבה היא גם דבריי האחרונים האלה לא כתבתי. כי מימי לא רציתי לטפל ולגלו' דעתי בדבר שהוא חוץ לסדר ומנהג העולם והכי ק"ל גבי איסור והיתר שאסור לחכם להתיר דבר התמוה לרבים אפי' הוא היתר גמור כמ"ש בש"ע י"ד סי' רמ"ב ס"י ה"נ נדון זה שהוא דבר תמוה וזר נגד מנהג ודת ישראל שנאספים יחד לפחות עשרה כבועז ותח' חופה כנהוג והרי רב מנגד אמאן דמקדש בלא שידוכי לכן ידי דעתי ועצתי אל תהא בזה ואי אישר חילי הייתי גוזר עליך שלא תעשה כן ודי בזה.
נאם הטרוד יאיר חיים בכרך.