חות יאיר/קפג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קפג עריכה
שאלה: על דבר פלוני שגדפוהו בפוקר באיסור יי"נ מפני שביקש ממנו אותו בעל מלחמה שישתה יי"נ עמו או יקטע אזנו.
נ"ל אם הוי דיבור בעלמא וגיזום לא הי' לו למהר לשתות ומ"מ אם באמת ירא לנפשו פן יחרה אפו ויריק חרבו פתאום ויעשה אשר זמם אין לו חטא. כי אין לומר דחסרון אוזן לא מקרי סכנת אבר מאחר דלא תלי בו חוש שהרי הוא אחד מראשי אברים שהעבד יוצא בו לחירות ומ"מ י"ל שאני התם שחבל בו האדון ועוד דמקנסא לא ילפינן ע' סי' קנ"ז בי"ד בש"כ ס"ק ג' דכל הכאת חרב ה"ל סכנה והכי ק"ל לענין שבת מכ"ש סכין מסוכן כזה ועוד הידים ידי עשו ממהרות לשפוך דם (ובקונטרסים הוכחתי דשבוי שאמר לו אדונו עשה לי מדורה בשבת לחמם או לבשל אצלו אפי' לא גזים כלל שרי אם לא ישמע לקול תחנוניו ובכיותו אפי' לא גזים דמידי ספק נפשות לא יצא ושבוי כלהו איתנהו ביה] בפרט בזמן הזה שאין נסך גמור כידוע ע"ע א"ח סי' שכ"ח בטור ופוסקים שהקילו בסכנת אבר ושם ודאי י"ל דדוקא חוש כמו עין שמרדה ע"ש מש"כ בחבלת חרב.
ואם הי' יכול להציל עצמו בממונו ולא עשה חוששני לו מחטאת וצריך תשובה קלה. ושמעתי גדול מחלק דאינו מחויב להציל עצמו בממון רק כשהגוי אומר תן לי מעות או עבור. שיתן מעות ואין לו היתר שיסרב מזה ומזה עד כי יבא לידי הכאות וסכנת אבר וכה"ג שגם זה אסור מה שא"כ אם הגוי לא זכר רק ביקש לאנסו על דת רשאי לסרב ואם יבא לידי סכנה יעבור ואינו מחוי לפדות העבירה בממון. ולעד"ן דגם זה אסור רק מחויב לפרוז כל ממונו ולא יעבור גם לא יביא עצמו לידי סכנה ואפי' האיסור נכלל כגון שהטיל עליו השר לחפור עם בעלי מלאכות ריקם לחוזק העיר יום יום ובכללן שבת וצ"ע בטלול והולכות אבנים ועוד דה"ל מלאכה שא"צ לגופי' וקשה להקל דמ"מ עובר על לאו דלא תסור ועוד דה"ל פרהסיא ולולי דהגוי מכויין להנאתו היה בכלל יהרג וא"י ועוד צ"ע די"ל דנהי דלא מקרי מכוין להעבירו מ"מ ג"כ לא מקרי להנאתו לכן יש להחמיר:
יאיר חיים בכרך.