חות יאיר/קעא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קעא
עריכהנשלח אלי מדיין על המשפט
שאלה: ראובן שלח ללוי ביריד שק של מעות שיקבל אלף זהובים וכך שלח לו בכתב לחשבון ומנאם לוי ומצא אלף ר"ט ובאשר היה לוי בעל אמונים כי כבר נשא ונתן עם ראובן כמה שנים וידע כי גם ראובן איש מהימן כתב לוי תיכף כתב לראובן כי מצא אלף ר"ט בשק ששלח לו בחזקת אלף זהובים.
וכ' לו שחלילה לו להונות אותו אם המעות שלו הם רק שנתחלף לו שק בשק או שטעה בכתב רק אם אתה ראובן קבלת שק מעות הללו של אלף ר"ט בחזקת אלף זהובים מן התוגר שאתה מתעסק עמו ואתה לא ידעת בטעות ולא זכית בה ומן הדין שלי הוא כמבואר בכמה דוכתי לכן לא תבקש מה שהוא שלי ע"פ הדין.
וראובן החזיק באמונתו והודה שקיבל השק מן התוגר בחזקת אלף זהובים ושגם הוא יודע שע"פ הדין זכה לוי בת"ק היתירים רק שמתיירא פן יבא התוגר על הטעות וגם בלאו הכי רוצה לקדש השם ולהגיד לסוחר את הטעות כי הסוחר מתעסק עמו לאלפים ורבבות ומרוויח בו בכל שנה סך עצום ואם יגיד לו כ"ש שיוחזק נאמנתו אצל הסוחר ויהיה לו תועלת וריוח רב מזה ולוי מתרה בו שלא יעשה כך ואפילו יבא הסוחר על הטעות יאמר שכמו שיקבלם בחזקת אלף זהובים נתנם לאחר ולא ידע למי וראובן השיב וגו':
וע"ד השאלה הדברים ברורים כשמש ומחוורים ותמה אני על מה שהוצרך השואל לשאול ופסקן של דברים כך הוא מעות היתר זכה בו לוי מאחר שלא נודע לראובן בעוד היה בידו. וק"ו הוא מדין הג"ה בח"מ סימן קפ"ג ס"ד עע"ש סח"ט וכאשר ידעו ראובן ולוי זה ואחר שזכה לוי הוא כאלו נתן הסוחר השק עם המעות ליד לוי ומאחר שהוא תוגר שאין לו דת המקבל טעותו מותר ואם ראובן מודיע זה לסוחר ה"ל דין מוסר ואם יבא הסוחר מעצמו על הטעות ויבא לראובן אין ראובן מחויב לומר לו שנתנו לאחר בחזקת אלף זהובים וששכח למי נתן כי ודאי טענה זו גרועה אצל כל אדם כ"ש אצל סוחרים ופן יזכה הסוחר שיצטרך ראובן לישבע ע"ז וחלילה לו לישבע לשקר אפילו להנאת עצמו כ"ש להנאת חבירו ואם לא ירצה לישבע יוחזק נגד הסוחר כפרן וכחשן ויגיע לו מזה היזק גדול ואין זה מבריח ארי וכו' דלית ליה פסידא ומציל חבירו מפסידא וזה ממש בהיפך עיין תוספות ב"ק דנ"ח ע"א.
ומ"מ לא יורשה לו לומר שהאמת אתו ושידע שהיו בשק אלף ר"ט ושיספר לו הדברים כהוויתן ויתנצל על שלא הגיד לו כי שכח או היה עוד בדעתו להגיד לו נמצא גורם היזק לחבירו בלי טעם ובלי הנאה וקרוב לומר שגם בזה יש לו דין מוסר.
רק רשאי להגיד שנתנם ללוי ר"ל השק ששלח לו ג"כ בחזקת אלף זהובים ויעשה לוי דין עם הגוי באיזה אופן שירצה רק אין לוי רשאי לטעון נגד הגוי שלא היה שק רק אלף זהו' כי בזה מגרע נאמנות של ראובן כי הגוי יסבור שראובן לקח מהם ת"ק זהובים אפילו אם ע"י טענה זו יפשר הגוי עמו רק יכול לטעון שנתנו גם כן בלי שמנה אותן לאחר אולי יתפשר ואם ירצה ראובן כדרך שיודה לוי לפני עדים כך כבסי' קע"ו סל"ח.
וכל אלו דברים פשוטים הם רק בנמצא באופן הנ"ל חסר מעט או הרבה והסוחר בריחוק מקום ושהה לוי זמן רב ולא נודע לו עד שכאשר מנה אותן נודע לו והודיעו לראובן וטען ראובן למה לא מנית אותן מיד והיה לי לחזור על הסוחר מ"מ אין טענת ראובן כלום כי חסר ויתר לעולם חוזר כמבואר בטור וש"ע ח"מ ר"ס רל"ב.
רק בנמצאו קצת מזויפים זה היה מעשה שבא לפני שעושר מופלג דיבר עם שני ב"ב וקבע להם שכר שיחלפו לו ממעות לבינים אלף דיבלונין והם רצו אצל ב"ב אחרים עד שהמציאו לו כרצונו ונתן העושר בשני כיסים מיוחדים מה שקיבל מאלו שני ב"ב ואחר זמן רב שהניח העושר הדובלונין בארגזו חפץ להחליפם ומצא בכיס א' ששה זיופים ותבע מאותו ב"ב שיחליפם לו והב"ב טוען אלו נתתם לי אז הייתי חוזר על זה שממנו קבלתי אותם ועתה אינני יודע ממי קבלתים ופסקתי שהדין עם הב"ב אחר שגם העושר יודע שאינו רק סרסר ושליח.
מש"כ אלו היה הנדון בראובן שהחליף משמעון ושמעון מלוי ולוי מיהודה ונמצאו ביד האחרון שקצתם מזויפים. האחרון חוזר ע"ז שנתנם לו אפילו אחר זמן מרובה דאין זה אונאה דבסימן רכ"ז רק מום דבסימן רל"ב [ודאי אילו טען ברי שהיו כולם יפות נשבע ונפטר משא"כ בטענת שמא הו"ל כמחויב שבועה ואי"ל דהוי ליה למידע ונשבע האי דידע וכו' עיין הג"ה סימן צ"א ס"ג וכאן א"צ שבועה כי אין כאן טענת ברי עי' בש"כ סימן ע"ב ס"ק נ"א ועיין שו"ת רשד"מ סימן פ'], וזה שנתנם להאחרון מפסיד כי אלו שלפניו מצי למימר לו מהימנו לי בשבועה ואתה לא ידעת דבר ברור כך נלפענ"ד.
נאם יאיר חיים בכרך.