פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קמעריכה

שאלה: שאלה חזן שנתקבל בק"ק ע"י כ"ג אנשים כנהוג על ג' שני' ומצא חן בעיניה' ובקשו ממנו שיתקשר באלה ובשבועה שלא יסע מהם לק"ק אחרת תוך יוד שנים ונתרצ' להם בתנאי שגם הם יקבלוהו עוד על ג"ש ויוסיפו לו על שכרו ונתרצו לו ונשבע להם הש"ץ וגם הפרנסים קבלו עליהם בשבועה שלא ידחוהו תוך ו' שנים רק שאצל זה לא היו רק פרנסי העדה בלי ב"ה. ואחר ג"ש נתקבל הש"ץ בק"ק אחרת והרבו לו מהר ומתן ואמר כי לא חלה שבועה שלו מפני שה"ל לעבור על המצוה בפועל שהשכיר עצמו ליותר מג' שנים [עי' תשובה ק"נ]. דלכן ק"ל פועל יכול לחזור בו כמ"ש טור וש"ע בח"מ שי' של"ג גם בי"ד ס"ס קע"ז גבי מתעסק.

נ"ל שאין בדבריו כלום שכבר רבו הדעות דמותר אפי' ביותר מג"ש שכ"כ התוס' והמרדכי' זכרו בב"ש והביאו בש"כ שם סס"ק י"ז. ועוד דידוע שהחזנים אינם על הרוב בעלי משא ומתן ובעלי יכולת ומוכרחי' להשכיר עצמן לש"ץ וא"כ אפילו להתקשר אף לזמן מרובה שרי וכ"כ הש"כ שם ס"ק ט"ז. ועוד י"ל דדוקא פועל דה"ל ביתר מג"ש עבד לאדם לפעולתו וה"ל עבדים לעבדים ואפי' מלמד דאוסר בהגמ"ר מ"מ ע"כ אין היתר בשכר שנוטל רק שכר שימור ופסקי טעמים דאינם מצות ה' ועבודתו ית' מש"כ החזן שכל עצמו אינו רק להוציא ציבור ולעבדו בפלחן הראוי ואפי' נכלל בשכרו מה שמשורר ובכה"ג וע"כ נגבה חציו לפי הממון כמ"ש מהר"ם פדואה הביאו הב"י בא"ח סי' נ"ג גם רמ"א שם בהג"ה מ"מ הואיל שמכבד בקולו ה' מהונו ממה שחננו ומשמח אלהים ואנשים לא נקרא בכך עבד לעבדים. וצ"ע ברב ושמש העושה צרכי ב"ה) ואת"ל דה"ל ספק דדינא ה"ל ספק איסורא דת"כ ולחומרא.

וכן נ"ל שאסור לכל פועל לחזור בו אם נשכר על זמן רב או מעט בת"כ [כי אין זה ל"ת אפי' מדרבנן ואיך יעבור ת"כ] אע"פ שקנין לא מהני לדעת הש"כ שהשיג על הריטב"א מיהא י"ל דלא נחלקו ריטב"א וש"כ רק בענין חזרת פועל על זמן קצר ועל מ"ש חוזר בו ואפי' בחצי היום דהא דמצי לחזור בו אינו רק קולא שהקילו משום דשכיר דמי לעבד מש"כ ליותר מג"ש גם הריטב"א י"ל מודה דיכול לחזור אפי' בקנין מש"כ בת"כ.

אבל מה שרצו הקהל למעט סיפוקו נ"ל שאין בכחם שהרי נשבעו לו שלא ידחוהו ואפי' לא נשבעו רק קבלוהו סתם וכבר היה לו שכר קצוב מקדם ודמי למ"ש בב"מ דק"א נקטוהו בכובסא דלשבקיה לגלימא דאם בידם לקפח שכרו היינו דחיותא. ומה שהרגישו המון עם לו' שאין שבועת פו"מ חלה מפני שראוי להיות קבלת ש"ץ ע"י כ"ג אנשים י"ל שאין זה מנהג פשוט רק בקבלתו מתחילה לא אם קבלוהו שוב שנית ואת"ל שלא יפה עשו מ"מ אחר שהם מנהיגי הק"ק לא יכולין ב"ב לעבור על שבועתן כגון אם נקצב לו שכר טבילת נשים כך וכך או משחיטה כ"ש לומר שע"כ שבועתן בטילה וראיה משבועות נשיאי עדה לגבעוני' אע"פ שג"כ ודאי שלא כהוגן עשו וכמ"ש ואת פי ה' לא שאלו מ"מ אם עשו לזה איסוף גדול אפשר כי קצת מב"י השכילו ועמדו על הדבר ודוק כאשר באמת הרגישו אמרו אולי בקרבי וכו' ואע"פ שהיה שבועה בטעות מ"מ חשו לו ולא עברו ה"נ.

נ"ל יאיר חיים בכרך.