פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קיבעריכה

נשים שקנו קמח מן החנוני קצתם בערב יום ו' עש"ק וקצתם בבקר. ואחת מהנה שקנתה בערב באה לחנוני ואמרה כי מצאה רחשים בקמחה לכן החזירה הקמח לחנוני ותמה החנוני כי אמר שלא כלו ג' ימים שנטחן ובדק החנוני בביתו הקמח שהחזירה לו ולא מצא גם כל הנשים שלקחו מאותו קמח בדקו ולא מצאו דבר ומ"מ החזירו קמחם לחנוני וקצתם אמרו שאינם מאמינים לאשה שאמרה שמצאה וקצתם שלקחו בבקר אמרו אפשר שריחש קמחה של זו בביתה. גם אפשר כי הכלי של אותה אשה לא הי' נקי רק מלוכלך בקמח ואותו קמח הי' מרוחש והנה קצתם כבר אפו והחנוני לא רצה להחזיר להם המעות עד שישאלו פי המורה ונשאלתי. והתרתי לא מטעם אמירת קצתן שאינם מאמינים לה מאחר שלא נמצא בפנינו דבר רע בקמחה רק שהיא אומרת שראתה כמה ריחושים בקמח וק"ל דאין אחד נאמן באיסורים ופרטי הדינים בטור וש"ע בי"ד סי' קכ"ז.

דה"מ במעד על דבר השייך לחבירו ואין לו נגיעה בדבר מש"כ אם ההיזק מגיע גם לו כגון שיש לו חלק בדבר הוא ודאי נאמן על שלו ומתוך שנאמן על שלו קמחן של כלם נאסר והרי מטיא לה היזקא כמו לחברותי' ובכה"ג גמ' פ' השולח גט מתוך שנאמן להפסיד שכרו וכו' גבי ס"ת הוא בטור וש"ע ס"ס רפ"א אע"פ דהפסידו של חבירו גדול מאד מהפסד שכרו כ"ש כאן ואין הסבר דשם מיירי באומר שהוא עשה ההיזק מחלקת כלל וכן נלפענ"ד שבכל מקום שעד המעיד על האיסור יש לו חלק אפילו שמונה שבשמינית נאמן אע"פ שהפוסקים לא זכרו זה רק גבי דין שאין אדם אוסר את שאינו שלו וכבש"ס מ"מ דינא ודאי הכי הוי.

וכן מטעם שאפשר שריחש זה הקמח שקנתה האשה ביתה אע"פ שלכאורה סברא נכונה היא דהכי אמרינן גבי טומאה בכמה דוכתי ובייחוד בפ"ג דטהרות אין מחזיקין טומא' ממקום למקום רק אמרינן כאן נמצא כאן הי' וכ"כ רמ"י בדין חטה שנמצאת במצה בפסח.

דיש לחלק כי דוקא במידי דאתא מעלמא אמרינן מסתמא במקום הזה אתא מש"כ קמח שנרחש מתוכו אחר שכל מה שלקחו ומה שנשאר מקמח אחד אין סברא לומר שביתה או מזלא דאתתא זו גרמה שריחש קמח שלה ואע"פ שכל קמחיהן נבדקין ולא נמצא בהם דבר מ"מ אפשר כי לקטנותן של רמשים א"א לבדקו יפה אחר שאיתרע חזקת קמח זו בפנינו והרי מעשים בכל יום שאשה אחת מצאה במיני דגן וקמח שריחש וכמה נשים בדק' ולא מצאו. ודאי אם אשה שאמרה שמצאה לקחה קמחה בבקר ע"ש הי' טפי סברא להכשיר קמחי' שנלקחו מבערב די"ל השתא הו דאיתרע [ואפילו לא בדקה זו שבבקר מ"מ הואיל שאינם במקום אחד לא מחזקינן איסור עי' מס' טהרות פ"ג מ"ה ופ"ה מ"ז] ואע"ג דהרב בש"כ בספרו נקודות הכסף השיג על הוראות הרב בט"ז בפלאדין שנאפו בחג השבועות שכתב בסי' פ"ד ס"ק ט"ז אפשר שמודה כשיש המשך זמן ו' או ז' שעות ביני וביני כ"ש לילה שלימה אף כי בנדון דידן שעתה הקמח נבדק ולא נמצא דבר מש"כ אח שאשה שלקחה אתמול מצאה לא הייתי מיקל לכתחילה רק טעם השלישי הוא נכון דסתם כלים המיוחדים לקמח אינם נקיים (ובכה"ג ארז"ל בכלים ובסכיני') רק נשאר דבוק בהם קמח ומה גם שיבוקש הדבר כלי שבו הקמח של האשה וימצא דבוק בו קמח לח ויבש לכן באשר שאר הקמחים נמצאו נקיים ודאי אותו קמח הדבק ריחש ואם לא נתברר זה והאשה אומרת שהיה נקי יוכלו הנשים לומר אין אנו מאמינים לך ודו"ק וזה נ"ל להלכה ולא למעשה אבל הוראתי ברורה ת"ל:

נאם יאיר חיים בכרך.