פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קגעריכה

[חזר הגאון וכתב לי]

זיו אותיות של התורני המופלא מוהר"ר חיים יצ"ו קבלתי בלוחות שניות והנה מה שכתב מר שלא רחקתי ולא קרבתי אותה סברא שיש חילוק בין היכא דטוען על הלוואה זו או על הלוואה ישנה הגם שנראה לכאורה שהיא סברא של שכל מ"מ אינה אליבא דאמת כי מקור הגה"ה זו בסי' קס"ט לקוחה מדברי ב"י אשר הוא מביא תשובות הרשב"א אעיקרא דדינא שמוזכר בטור בה הענין ושם מפורש שטוען שלקחת ריבית מיד ליד וכו' עד סוף הסימן ישבע שא"י שנתן לו מעולם ריבית א"כ מפורש הוא שקאי שכבר נתן מקדם הריבית וכן בש"ע גופא מביא דברי ב"י בזה הלשון וע"ז כתב והן בשאר טענות ותביעות שמדמה להדדי וקאי אלעיל מזה אדברי ב"י זו הגה"ה ואז נראה עין בעין שזו הסברא נסתרת ממקומה. וגם מוכח בדברי ש"כ שכתב בסעיף קטן ע"ד דלא כיש חולקין ואי אמרת דאיירי בהלוואת זה המעות למה דלא כי"ח דלמא הי"ח שאין משביעין בשכבר גבה כדאיתא באמת שמה בסי' קע"ז בסעיף י"א שכתוב שמה הלשון שגבית שמשמע שכבר גבה ולהכי סברי הי"ח דאין משביעין אבל הכא איירי בזו הלוואה משום הכי משביעין אלא וודאי ס"ל כדכתיבנא לעיל דאף הכא משמע שהוא מהלוואה מוקדמת ואין לחלק בשלמא התם בסי' קע"ז טוען להד"ם ואצל טענת להד"ם אין חילוק בין הלוואה מוקדמת להלואה דעכשיו כדמביא מהרמ"י שיש חילוק בין טענה להד"ם דמשביעין וטענת בהיתר לקחתי דאין משביעין ע"ש.

זה אינו כי גם בכאן דיבר מטענת להד"ם כדכתוב בש"כ וה"ה אם טוען להד"ם דמשביעין וזה הג"ה קאי אהכל הן אלהד"ם והן אטענת היתר לקחתי כי אין סברא לחלק ואז הדרי קושיא לדוכתי' כשאמרינן אצל טענת להד"ם שהיא בהלוואה המוקדמת שאינו נשבע ונפטר והלא בסי' קע"ז סעיף י"א אמרינן בהלוואה בלהד"ם דמשביעין א"כ נראה עין בעין שאין חילוק סברא זו אליבא דאמת וע"כ בעל ש"כ הסכים לזה שנשבע ונפטר ובוודאי הוא אחרון וראה הכל לפניו ואעפ"כ הסכים דנשבע ונפטר אף אהלוואה מוקדמת ובוודאי בר דעת כמוהו סובל זאת הדיעה.

ומה שקחזא גמגום בדבריי שכתבתי ומה שיש להקשות בדברי וכו' אדרבא הוכחתי את סברתי ובזה מתורץ מה שיש להקשות כאשר כתבתי במעבר לדף. ומה שכ' שכתוב בכ"י על כל טענות שבעולם היינו כגון תביעות שיש ללוה עליו דהיינו אף שהמשכון שוה רק החצי והלוה הוצרך למשכונות אולי הם של גוי ויאמר לו שישלם לו כפי שווי' בזה אינו יכול לטעון כי המלוה רשות לו להחזיק המשכונות עד שישלם כתביעתו אף שאינם שווים כ"כ כדמוזכר זה בסי' ע"ב וא"כ בנדון דידן גם המלוה יכול להחזיק במשכנות אף שיש סכנה להלוה כדלעיל וע"ז הוא מוחזק על כמה שירצה אבל באם שהלוה לא ביקש ממנו המשכונות אינו מחזק אלא כסך שווי' כי אף שהלוה פטר המלוה מכל תביעות שבעולם הכל על סך ששוי' או אפילו על המותר כשלוה ביקש המשכנות באומרו שסכנה הוא לו אז רשו' ביד המלוה אבל זולת זה מה שיש למלוה על לוה בע"פ מה שאינם שוים אין לו עליו כלום והלוה נשבע היסת ונפטר כדאיתא בהג"ה הנ"ל ואף קושיות ש"כ יש לתרץ אבל אין לי פנאי. כי אף שהוא בדוחק כדכתוב ש"כ מ"מ מוטב לכנוס בדוחק מלמחוק כל הני ספרים כש"ע וטור שכתבו בפי' לקחת מיד ליד ותו אין להאריך וכעת ובוודאי באם שנחזיק אותו כ"י לשטר מעליא היה כפשוטו אבל להוציא ממון צריך ראי' ברורה לכל באם שיש לעשות פשר בדבר מה טוב ושלום על דייני ישראל היום יום ו' פש"ק פ' פנחס תמ"ד לפ"ק:

נאם ישעיה הלוי הורוויץ פה ק"ק ורנקפורט: