חות יאיר/נו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן נועריכה

חזרתי וכתבתי אל הגאון:

כתבו דמכ"ת קבלתי בנוסחא קיטא ולא הי' בו אפי כדי גמיעה כ"ש כדי שבועה ובמ"ש כלפי לאיי על מה שכתבתי זה לא היה מבעיא לי כמבואר בשאלתי ע"כ לשונו לא ירדה חולשת קולשת דעתי לסוף דעתו כלל שכבר הרחבתי דברי ששכירות פועלים אפילו בלא פיסוק דמים אמר שאסרוהו חכמים ואסמכוה אקרא מקרי מעשה מש"כ אמירה לגוי שיאמר לגוי אחר דאמירה לחוד אינו ענין למעשה ושלא לאסרוכי בחדא מילתא די בזה:

ומה שתמה מר שלא זכרתי פלוגתא דרמב"ם וראב"ד רפ"ד דהלכות אישות דהרמב"ם סתם וכתב האיש שאנסוהו עד שקידשה ה"ז מקודשת והראב"ד כתב והוא שיאמר רוצה אני וה"ה כתב להציל הרמב"ם משום דדמי למכר דבאנסוהו למכור המקח קיים ולא הוצרך הראב"ד שם שיאמר רוצה אני ומה שנתחבטו האחרונים על ה"ה עכ"ל.

ואני בעניי מחבטתי' דאחרונים והבלא דפומייהו לא ידעתי כי אין בידי ספר לחם משנה ולא ב"ת על א"ה. ומ"מ נ"ל דל"ק עליה סוגיא דס"פ הכונס דס"ל דכל דעביד מעשה הוי כאומר רוצה אני מש"כ חמסן שלוקח הדבר וזורק לו הדמים בע"כ ובאמת בההיא שעתא אישתמיטתי' מיני' ההוא פלוגת' דרמב"ם וראב"ד אף שלא היתה סוגיא דתלויה וקדיש בפרק ח"ה נפלאה ממני שהרי בכתבי השני הייתי עוסק בההיא סוגיא בדחיותי' דש"ס בדף ההוא דלמא ניחא ליה וכו' מ"מ לא עלה על לבי להזכירה מפני דתלויה וקדיש פרשו רוב הפוסקים דבאונס דידה מיירי וק"ל אבל פלוגת' דרמב"ם וראב"ד לא הי' בזכרוני אף שהב"י בא"ה ר"ס ע"ב הביאם ואין זה חידוש לי מיעוט השגתי וזכרוני ולפי רוב הטרדות.

ומפלוגתת' הנ"ל מצינו למידין דנחלקו הקדמונים אי בעינן אמירה ממש או לא והן שני חלקי הסותר שהארכנו בהם ומצאתי בב"י בח"מ ר"ס ר"ה שכתב וז"ל ומשמע בהכונס בסוף דכי אמרינן תלויה וזבין היינו דוקא כשאמר רוצה אני וכו' ואפשר דלא בעי שיאמר בפירוש רוצה אני אלא כל ששתק וקבל דמים רוצה אני קרינן בי' עכ"ל והיינו ג"כ פלוגתת' הנ"ל. ובראותי שמכ"ת כבש נבואתו מלגלות עפר מעיני סכלותי לבאר לי הסכמתו בזה והכרעתו בשקל הקודש ומכותלי כתבו ניכר שבחלה נפשו ברוב דברי אשימה ידי למו פי כעת מלהריץ ספיקותי אל הוד רום מכ"ת עד כי יערוף כמטר לקחו יזל כטל אמרתו להשביע נפש שוקקה ודודאיו יתנו ריח וכו':

יאיר חיים בכרך