חות יאיר/לח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לח
עריכהשאלה זו נשאלה לדייני ק"ק ורנקפורט בסגנון זה ואח"כ להגאון אב"ד ממיץ בשינוי קצת. וגם לי הקטן בתוספת דברים. וז"ל השאלת לדייני ק"ק ורנקפורט ראובן מן כפר פלוני מכר לשמעון שבקהלה פרה מעוברת על ידי משרתו ועדיין לא פרע דמי המכר עד המוכר עצמו ערב ללוקח שאין בפרה שום חסרון ובלילה הראשונה אחר המכר ילדה הפר' ולד זכר והמוכר וגם הלוקח לא מכרו את הולד קודם הלידה באשר לא זכרו ולא עלה על לבם שהגיע עת לידתה וכשבא הלוקח לתבוע המעות בעד מכירת הפרה עיכב הלוקח מלפרוע באשר טען שהוא מקח טעות ורצה לירד עמו לד"י והמוכר לא הי' פנאי לדון עמו על זה. אמר הלוקח או תפסיד חמשה זהובים מדמי' המכר ואז אקח את הפרה עם הבכור או אני אתן לך חמש' זהובים ואחזיר לך הפרה עם הולד בכן נעשה פשר ביניהם ע"י אנשים ידועים שהלוקח ינכה שני זהובים וחצי מדמי המכר ויקח הפרה והולד וכן נעשה ולאחר זמן ירדו לדין יחד המוכר והלוקח לפני האב"ד דק"ק ווירמייזא ונפסק ביניהם שהלוקח מחויב להחזיק את הפרה וולדה ואין לו שום דין ודברים על המוכר רק המוכר פטור מכל תביעת הלוקח והלוקח החזיר אצלו הפרה עם הולד כמו ז' שבועות ואח"כ שלח אותו לכהן א' והכהן לא רצה לקבלו עד עמדו למשפט על כך ובין כך ובין כך כדי שלא לבזות את הקדשים באו איזה אנשים ואספוהו הביתה עד אשר יצא לאור משפט' אם הכהנים חייבים לקבלו מאחר שטענו שהלוקח פשע במכירה זולת שארי טענות שלהם והעיקר שהבעלים צריכים לטפל בו עד שיהא ראוי להאכילו מספוא ילמדינו רבינו הדין עם מי עם הבעלים או אם הכהנים יכולים לזכות בדין שהקהל מחויבים לעשות סיוע להחזיק את הבכור דהיינו רפת ומשרת שיטפל עמו:
תשובה מדייני ק"ק ורנקפורט הנ"ל ודאי לית דין צריך בשש דאין יכולין לכופו את הכהן לקבלו מיד הנותן לו אף אין רשאין הכהנים לסרב לקבלו מפני שנראה כמבזה מתנות כהונה וכן פסק הב"י בש"ע בי"ד סי' ש"ו סעיף ד' דאפי' ספק בכור אין לכהן לסרב מלקבלו והוא מדברי הרא"ש סוף בכורות אבל מ"מ אין לכופו לכהן מלקבל מהישראל הנותן לו ומבואר בהדי' בפסקי מהרא"י ובתשובות מהרי"ו סי' ק"ל יע"ש והביאם הרב המחבר טורי זהב סי' הנ"ל. ונוסף לזה בנ"ד יש לצדד שאין כאן ביזוי מתנות כהונה כולי האי מאחר דנראה מדברי השואל שבמקום הכהן אין מקום לשמור הבכור להיות קאי בקדושתיה בגיזה ועבידה גם יש לחוש שיתאמם בידים ויתחלל קדושתי' ומצינו בכמה מקומות שחז"ל שקדו על תקנה זו והתירו לאפקינהו לקדוש' הבכור ע"י הטלת מום במעי אמו או ע"י הקנאה לגוי כדי שלא יבא לידי תקלה חילול קדושת הבכור בגיזה ועבודה.
מצורף להטעמים הנ"ל אם הוא כטענות הכהנים שהלוקח ישראל פשע שלא מכר לעכו"ם קודם שנולד דפשיטא הוא דאין הכהן צריך לקבלו מיד הנותן הלוקח ואין כאן ביזוי מתנות כהונה מאחר שפשע שהי' לו למכור ולא מכר והוא מדברי מהרי"ו סי' הנ"ל והרב רמ"א בהג"ה ש"ע סי' הנ"ל פסק כן להלכה. הנלע"ד כתבנו וחתמנו בעצם היום ה' חש"מ דפסח באמ"ת לפ"ק:
נתן כהן. יוסף כהן. אברם כהן.