חות יאיר/כז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כז
עריכהעוד חפצתי להודיע למעלתו כי היה עם לבבי להשיב תיכף בא"ח של פסח ולא הספיק הזמן בידי באשר כתבתי מגילה ערוכה להגאון כמהור"ר מאיר שטערין בלי ספק כל רז דמהורר"מ לא נעלם ממנו ותגלה ותראה כתבי למכ"ת. באמת כתבתי כתב הוא בנחיצה רבה מאוד והגאון ההוא זכר שנשאל בדין כבד שנכבשה דיש רוצים להתיר דכבוש אמרו לא כשלוק ונראה דין הטורח במשא ומתן ההוא רק לחדודי בעלמא ובכבד נמלחה דוקא דאי לא נמלחה בוודאי נוהגים להחמיר כדעת רש"י דכל אותה שיטה בכבד נמלחה איירי. וא"כ גם משנה דכבד אינה נאסרת מתפרש' בכה"ג שכבר נמלחה כמ"ש שם התוס' וי"ל דוקא כשנמלחה ואע"ג דנותן טעם מפני שאינה בולעת מ"מ י"ל דוקא אחר המליחה מש"כ לפני מליחתה דפלטה טובא חזרה ובלעה ממה שפלטה כמו שמפליגינן בין בישול לשלוק ואפילו נמלחה ק"ל כהרי"ף והרמב"ם דפסקו כרבנן דר"י בן נוריד כבד מבושלת בלעה שפיר לא נשאר להסתפק רק לאותן דרז"ל דלא אסירנן כבד מבושלת לבדה רק משום דל בקיאינן בבשול ובשלוק כמ"ש בסמ"ק וא"ו ארוך ות"ח.
ואף לדעה זו נלענ"ד דאין סברא להקל בכבד שנכבשה יום שלם חדא משום דבכל דוכתא דאסרו חז"ל בישול אין חילוק בין רב למעט בין בישול לשילוק חוץ ממקום שפירשו לחלק ולדבר זה אין צריך ראי' לרוב פשיטותו וא"כ מה שאמרו כבוש כמבושל אין לחלק ולומר דוקא כבוש כמבושל הוא לא כשלוק. ועוד א"כ לא התיר רק כ"ד שעות מצומצמים דבטפי פורתא י"ל אף לפי דעת המקילים דהוי כשלוק דלא אמרו רק כבוש כשיעור כבישה והוא כ"ד שעות כדמוכח מבשר בחלב דחידוש הוא וכמ"ש הרא"ש ואם כן בהמשך יותר זמן כבישה י"ל דהוי טפי מבשול. ועוד דהרי לא נאמר כלל בכבישה דכ"ד שעות כמבושל דפי' כבוש כמבושל בציר דוקא להר"ש ולרש"י אף בחומץ. מש"כ כבישה דכ"ד שעות לן נאסר רק מהוכח' הרא"ש גבי עכברא בשכרא בבתרא דע"ז ומאן לימא לן דלא הוי בזמן רב כזה אף כשלוק. ואף שהתוס' והרא"ש שם נקטו בלישנייהו כבוש כמבושל היינו משום דלשון הש"ס כך הוא אבל לחלק ולהקל מנא לן ואם נכבשה כבד תוך ציר אם הוא כדי שיתנהו על האור וירתיח כפשר דבר שעשה הרא"ש ס"פ כל הבשר והכי ק"ל א"כ מכ"ש דא"א לצמצם ולומר דשהה כשיעור הזה לא טפי פורתא דאפשר דבטפי פורתא הוי אף כלוק וכמו שכתבנו. ויש לנו מקום לעיין בי"ד סי' ק"ה על הש"כ שהשיג שם על הדרישה שהביא דעת הרא"ש לדעת אחר' משום מה דק"ל מ"ש הגה' מיי' בשם הרא"ש וכתב הש"ך דאותו הרא"ש הוא רא"ש מפליזא וכו' והי' לו להשיג בזה גם על הב"י שהקשה ג"כ כך בפסיקתא דכתב המרדכי דברי הרא"ש אהדדי. ובאמת קושית הב"י אין לה שחר דהרא"ש ס"ל כבוש כ"ד שעות ככבוש זמן קצר בציר דמי וכן קושי' המרדכי על רש"י דחויה בזה דורד ישן שכבשה יותר מכ"ד שעות איירי ולפי מה שפי' הרמב"ם אותה משנה ע"כ תאמר דורד וחרובין נשתנו משאר כבושים ודוק. ומ"ש בב"י שם וז"ל וזה שלא כדברי הגה' מיימון וכו' לא ידעתי מבטן מי יצאו הדברים וקשה להולמן. סוף דבר פיסקא זו לית נגר בר נגר דיפרקינה ודי בזה לע"ע:
יאיר חיים בכרך: