חות יאיר/כ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כ עריכה
השיב לי חכם אחד על הקושיא שהקשתי לו וז"ל מה ששאל אותי אדוני מ"ו ותהה על קנקני הריקן והחסר וכתב לי הקושיא שמביא הרב ר' משה רבקש בטא"ח הלכות ר"ה סי' תקפ"ו שופר של בהמה טומאה פסול ע"כ. והנה מקשה הרב הנ"ל בשם א' מגאוני ארץ מהא דתנן במסכת נדה כל שיש לו טלפים וא"כ אינו בהמה טמאה וכו' עכ"ל ושהשיב כבוד אדוני מ"ו על כנו ובסיס מכל אבקת רוכל אילן חיים ועץ מאכל.
והנה אביע לפני כבוד אדוני מ"ו מה שנלע"ד בהשקפה הראשונה כמליץ. כי אין לי פנאי לעיין ולעמק רק שנראה בהבטה ראשונה אולי זכיתי משלחן גבוה פתורא דדהבא שכוונתי לדעת הגדול אשלי רברבי כבוד אדוני מ"ו נר"ו. הנה הרב הנ"ל במחילה כבודו במקומו מונח נכנס בפתח דוחק ויש דרך החיים פתח פתוח פתחו של אולם ויש ליישב וודאי הכלל הוא נכון כל שיש לו קרנים ר"ל שני קרנים ויש ליישב וודאי הכלל הוא נכון כל שיש לו קרנים ר"ל שני קרנים ויש לו טלפים בוודאי טהורה אמנם הבהמה שיש לו רק קרן אחד יש מהן טהורות ויש מהן טמאות ואף שתוס' דף נ"ט במסכת חולין מביא בשם ר"ת דהא דקאמר קרנים לאו דווקא ה"ה אפילו לקרן א' אם יש לו קרן אחד יש לו טלפי' יש מקום עיון בתוספ' במסכת בכורות ומשם מוכח דהכלל שכללו תוספת אינו וגם בעיני תמי' קיימת ומכלי' קרנ"א.
ועוד יש מקום עיון על תוספת דגרסינן במסכת שבת דכ"ח ע"ב מפלפל שם הש"ס אי תחש בהמה טמאה הי' או טהורה והוכיח דטהורה מדקאמר קרן אחד הי' לו במצחו דאמר ר"י שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הי' במצחו וכו' ע"ש וא"כ אם כללא הוא אף שאין לו אלא קרן אחד יש לו טלפי' וטהורה. א"כ ל"ל לש"ס למייתי מר"י דאמר שור של אדה"ר וכו' תיפוק ליה שהי' לו קרן א' וכל שיש לו קרן א' יש לו טלפים וטהורה. [ע"ש בתוס' דל"ק דר"י גופי' סמך בהוכחתו לפרש כל שיש לו אפילו אחד ומשם מוכח ואי לאו שהקריבו אדה"ר ה"א קרנים תרתי במשמע וכ"כ התוס' בפירוש שם חולין]. אלא דכללא דכייל קרנים דוקא נקט קרנים תרין אז יש לו טלפים אבל אם אין לו אלא קרן אחד אינו ראי' והוכחה שיש לו טלפים ואפשר דתמצא טהורה ואפשר דתמצא טמאה וי"ל דיש כאן מקום דקדוק קרן אחת במצחו מאי איכפת לן אי הי' במצחו או לא אלא דהכלל כל שיש לו קרן במצחו כשר דיש שיש לו קרן אחד אמנם אינו במצחו ואותו טמאה ובהא הי' נדמה לקרנו של אדה"ר שהי' לו ג"כ במצחו וק"ל ודו"ק עכ"ל השואל:
והשבתי לו באריכות ומפני כי תמצית דברי נזכרים בספרי לכן ראיתי להעתיק מ"ש בזה:
בספרי מקור חיים וז"ל על מ"ש בר"ס תקפ"ו בהג"ה והם דברי הר"ן דשופר מבהמה טמאה פסול צ"ע מאוד להולמו שהרי תנן בפ"ו דמסכת נדה כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ופי' רש"י שם דנ"ב ע"א דפרסותיו סדוקות וא"כ כל בעלי קרנים הם טהורים דהרי את זה קמ"ל משנה זו. והכי איתא בפ' א"ט דנ"ט ע"א שאין לך מפריס פרסה טמא זולת חזיר וא"כ איך יתכן שופר מבהמה טמאה. וראיתי שהרב בתי"ט שם במשנה הביאו גם פי' עה"ח הרגיש בזה וכתב דלשיטה דחולין שם ע"ב דמפרש משנה הנ"ל דמיירי בקרנים מפוצלות או כרוכות וכו' אתא שפיר דהשתא יש קרנים לטמאים פי' דהמשנה בחי' מיירי ולא בבהמה ואפשר בבהמה טמאה קרנים ולא טלפים ותמהתי מאד על דבריו דלא מתפרש שם הכי רק ברייתא דחכמים. ור' דוסא דמפורש בדבריהם דבסימני חיה מיירי מש"כ במשנה הנ"ל דקתני סתמא כל שיש לו קרנים בכל בעלי קרנים מיירי. ונראה דדברי התוספת שם אטעיה דכתבו דלפי' ריב"ם דסי' דקרני' התם המפוצלות וכו' הם סימני חיה ולא בהמה וטלפים סימנה טהרה אתיא משנה דכל שיש לו וכו' כר' דוסא ולא כחכמים ולפי' ר"ת דפי' דשניהם סימני חי' ולא בהמה אתי משנה גם כחכמים. ועם כל זה אין כוונת התוספת לפרש המשנה דכל שיש לו קרנים וכו' בקרני חי' המפוצלות וכו' רק שבכלל המשנה קרני הבהמות וקרני החיות ותדע דאם הי' כוונת התוספת לפרש המשנה בקרני החיות דווקא וא"א ה"ה סיפא דמשנה במ"ש ויש שיש לו טלפים בטלפי חיות מיירי שג"כ מחולקים בזה החיות מהבהמות וא"כ מה זה שכתבו התוספת דהמשנה אתיא אף כרבנן הא תינח רישא דמשנה מש"כ סיפר דידה דס"ל יש שיש לה טלפים ואין לה קרנים.
וע"כ יפורש ג"כ שהיא מפרסת פרסה ואין לו קרני החיות המפוצלות ור"ל דלא בריר דחי' היא דומה למ"ש כל שיש לו קשקשת וכו' ויש שיש לו סנפיר וכו' וכן לשיטת רש"י פי' יש שיש לה טלפים וכו' הוא חזיר ה"ה ה"נ יבואר יש שיש לה טלפים וכו' לפסול ולהטריף דאל"כ מאי קמל"ן וא"כ הוא דלא כרבנן לפי מה שפרשו התוספת דס"ל דבטלפים לחוד ר"ל בטלאי חי' סי' חי' כמו בקרנים לחוד. ואף כי אפשר לומר דמ"ש באותה משנה טלפים ר"ל פרסות סדוקות ולא שרצה לומר של חי' רק קמ"ל דטהור וא"כ שפיר קאמר יש שיש לו טלפים וכשר הוא ואין לו קרנים דחי' והוא כל בהמה כשרה. רק דזה דוחק גדול דכ"ש דקשה מאי קמ"ל ועוד מאי איריא דאין לה קרנים דחי' הרי גם טלפים הללו אינם כחי'. ועוד דטלפים לא יהי' דומה לקרנים אלא ברירה מלתא דפי' המשנה לדעת התוספת כל שיש לה קרנים וכו' ר"ל כל קרן איך שיהי' ידענו שהוא טהור ויש שיש לו טלפים וכו' והוא חזיר ומין חזיר כפי' רש"י ובבחינה בין חי' לבהמה לא מיירי שם. ואע"ג (ועתי"ט) דלשאר קשה מאי קמ"ל מ"מ לא יפלו בה שאר דוחקים שכתבנו.
ומ"מ הדרה קושי' לדוכתי' דמי איכא שופר מדבר טמא. וראיתי שהאלוף מוהר"ר משה רבקש הקשה כן בשם שאירו הרב ר' מרדכי קראשנוט מק"ק קראקא. וכתב בגליון ש"ע שנלפע"ד דמיירי בבהמה טמאה שלדה כמין בהמה טהורה דטמא וזה דוחק גדול. ויותר נ"ל לומר דהר"ן ס"ל כפי' הריב"ם וס"ל דק"ל כחכמים דברייתא וסתמא דמשנה דנדה יחידאה היא ולא ק"ל כוותי' ואפשר דלא נקט לה רבי שם בסתמא רק איירי כל אינך מתני' דכל ויש דתנן התם דבכה"ג כתב הרא"ש פ"ק דברכות גבי אכילת פסחים עד חצות וזה מוכרח ג"כ בדעת הרמב"ם והסמ"ג עשין ס"ט דאין הקרנים סי' טהרה לחוד לסמוך עליהם דכתבו דסימני חי' טהורה מעלה גרה ומפריס פרסה וקרנים של חי'. א"נ י"ל דס"ל להר"ן פי' טלפים דמחלוקת חכמים ור' דוסא אינו פרסות סדוקות רק טלפים הם הפרסות איך שיהיו כמ"ש שם בגמרא ולבדוק בפרסיותיה כגון שיהו פרסיותיו חתוכות וכפי' התוספת שר"ל כל שיש לה קרנים דחי' וטלפים דחי' ולפי' ר"ת שר"ל שניהם יחד והוא העיקר לע"ד דאף דכתבו התוספת עליה קצת קשה הרי כתבו על מסקנת התוספת ג"כ קשה בשגם ודאי אין לר"ת רק קצת קושיא דמאן לימא לן דאין לנו רק ג' מיני בהמה שור וכבש ועז הטהורים ושאינך ז' כלם מין חי' ושאין לנו עוד מין אלו ג' שהרי עיזא כרכוז נסתפקו בה (גם בתאו דתרגומו תורבלא נחלקו עיין חולין ד"פ ע"א) וסמ"ג כתב בשם ריב"י דראמים שלנו מין בהמה הם ואינם ראם דתרגום דישן שהפליגו חז"ל בגדלותה ולר' דוסא ס"ל דיש סימן מספיק לחי' בקרטתי' לחוד ומ"מ צריך בדיקה בפרסות אם טהורה היא אם לאו ונפקא מינה לפרסיותי' חתוכים דברור לנו דטהורה היא מדאין לה שנים וממעלה גרה ומכיר בן גמל וחביריו ולשיטה זו ודאי סתם משנה דכל שיש לה וכו' אתיא כר' דוסא ובחי' מיירי וא"כ אפילו אם נפסוק כר' דוסא וכסתם משנה אתי שפיר דיש בעלי קרנים הטמאים וה"ה ה"נ אתי שפיר ר' שלמסקנת התוס' דפי' קרנים וטלפים הא או הא אם נפרש מ"ש טלפים פרסות חי' סתם ולא ר"ל סדוקות ול"ק בין אם הלכה כרבנן או כר' דוסא דסתם משנה אתיא כתרווייהו.
וכל זה כתבתי לאהבנו מרן הר"ן דלא לשוויית טועה שהי' רב מופלג כמו שהפליג תלמידו הרב המובהק הריב"ש בשבחו אף כי נסתייענו מרמב"ם וסמ"ג בפיסקיהם וכאשר באמת לא ידעתי מי הכריח להתוס' לפרש במסקנה אותו משנה דפי' טלפים פרסות סדוקות ואף כי עוד יש לאלוה מילין בביאור דברי התוס' והמשך דבריהם מ"מ אין זו הכוונה ודי במ"ש מה שנודע ליישב דברי הר"ן ומבלי עיון בדברי רבנים בעלי ישיבה אשר סברו ספרים על הגפ"ת.
ובאשר כבר הארכתי קצרתי בלשוני וסמכתי על המעיין בש"ש שם בסוגיא ואפשר עוד לומר דאפשר שימצא שעל קרן א' טמא דרז"ל לא איירי רק כל שיש לו קרנים תרי רק דבתו' שם ד"ה קרש לא כתבו כן ואזלי לטעמייהו דס"ל פי' טלפים סדוקות ודס"ל שההלכה כן הוא דכל בעלי קרנים טהורות ויש בזה השגה על התי"ט דאזל בסוגייא התוס' וכתב דלדדהו יש בעלי קרנים טמאות ודו"ק ומה שנלפע"ד כתבתי. עכ"ל בספרי מ"ח ובגוף תשובתי ביארתי יותר והארכתי בראיות: