חות יאיר/כא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן כאעריכה

עד שאלה שאל החכם הנ"ל וז"ל והנה אחוה לפני הוד רום מעלת כבודו מה שנתחדש לי והעלה מצודות שכלי האנושי והחלושי בח"מ סט"ו סעיף בי הי' לפניו דינין הרבה מקדימין דין יתום לדין אלמנה ודין אלמנה קודם לדין ת"ח וכו'. וז"ל כסף משנה פכ"א מהל' סנהדרין דין יתום קודם לדין אלמנה ודין אלמנה קודם לדין ת"ח וא"כ מכ"ש שדין היתום קודם לדין ת"ח וק"ל מדאמרי' בשני דייני גזילות דר"ע שדרי' לקמי' דרב נחמן שלח לי' לדייני' מר להאי גברא דאנא ענין פסילנא לי' לדינא אמר מדשלח הכי ש"מ קריביה הוא הוי קאי קמי' דינא דיתמי סלקי לדינא לדינא ליתמי ואסתי' לדיני' וצ"ע עכ"ל הכ"מ וגם הסמ"ע סי' הנ"ל ס"ק ז' כתב שישבו בדרישה.

והרב ב"ח רצה ליישב וז"ל כו' ורבינו כתב וכו' אסתתם טענתי' דאידך אלמא לאו שפיר עביד ומש"ה נענש רב ענן דאיסתליק מיני' אליהו וכתב הריטב"א וכו' אבל קרוב של ת"ח סבר דמחניף ליה אסתתי' טענותי' וכו' ובזה אינו נוח לי דטעמא דהתם אותו ששלח רב ענן דאדתתי' טענותי' משום דלא הי' קרובו באמת של רב ענן והוה ידע בעל דין שכנגדו שלא הי' קרוב לת"ח משום הכי אסתתי' אבל אם הי' קרובו באמת לא היה איסתתי' טענתי' ולית דין צריך חשש ובשד למה יסתתם טענותי' דהוא יודע עשה עש דכבוד תורה עדיף ודינ' הכי היא להקדים וק"ל ואינו מן הצורך להאריך. וגם מ"ש בשם מורינו דהכא בקרובו של ר"ע עדיין לא פתח בדיני דיתמי אבל דיתום קודם לת"ח מיירי היכי היתום כבר פתח פסקינן דין יתום תחלה ואח"כ דין ת"ח דאם לא הי' יתום הוי פסקינן דין ת"ח קודם ומדיתום הוא גומר דינו תחלה ואח"כ דין ת"ח ע"כ תמצית דבריו.

הנה גם זה מחוסר הבנה ותיקון בעיני ואינם נוחין לי כלל במחילה דאם הכי פרושו דהיינו יתום שהתחיל בדין קודם לדין אלמנה אם יבוא אח"כ דין אלמנה אין מפסיקין הדין רק גומרין דין יתום. אלמנה ות"ח ג"כ מיירי אם עוסקים בדים אלמנה וא"כ צריך לומר דכולה בחדא מחסתא מחתינהו דין ת"ח קודם לדין ע"ה מיירי ג"כ דעוסקין בדין ת"ח ואינו צריך להפסיק כבתחילת הבבא דלא תימא דמחולקין המה. וא"כ נמצא דסותר דיוקא דשיפא ארישא דמשמע כאן דאם פתח בדין ת"ח אינו צריך להפסיק אם בא לפניו דין ע"ה הא דיוקא אם לא הי' עוסקין בדין ת"ח רק באין שניהם שווין לדין ת"ח וע"ה י"ל דשניהם שווין ופשיטא דאם עוסקין כבר בדין ע"ה אין להפסיק בשביל ת"ח והא פוסק בתחילת הסי' סעיף א' ת"ח קודם לע"ה אפילו פתח כבר בדין אחר צריך לשפוט דין ת"ח תחלה נמצא דסתרי אהדדי אלא צריך לומר דמיירי באמת כל הבבא אפילו לא עוסקין עדיין בדין אפילו הכי צריך להקדים דין ת"ח וא"כ הדרא קושיא לדוכתי' וצ"ע לענ"ד. הרב הנ"ל מעיין המתגבר אשר באורו נראה אור ומניח כאן מקום להתגדר ולפקפק אמנם וודאי אמרתי בחפזי שהוא מקוצר השגתי ומיעוט הבנתי. וגם הרב ר' משה ריבקש מפרש משום דבאמת מסיק שם דאיסתתי' טענותי' ע"ש אבל אני אומר דאסתתי' טענותי' ומליצותי' במחיל' כל דבריו לא יועילו ולא יצילו בהנ"ל דהתם דאסתתים טענותי' דלא היה באמת קרוב ת"ח אבל אי קרובו של ת"ח לא היה אסתתי' טענותי' דלא הוי סובר דמחניף דמצוה לעשות משום כבודו יקרא דת"ח וק"ל.

ונלע"ד דלא קשה מידי דוודאי יתום קודם לת"ח ובמסכת כתובות שהיה דיני דיתמי קמי הפירוש דיתום הוי הנתבע וע"כ הקדימה כלל אינו טובה ליתום ושקלי טבותא ושדי' אחיזרא אדרבא אם מאחרין טובה הוא לו ומוחל היתום על הקדמה להוציא מידו אבל תובע שלא היה מוחל מש"ה אמר ר"נ הוא קודם לתובע עשה דכבוד תורה עדיף מעשה ושפטתם צדק ומעשה שהיה קאמר שהיה יתמי ולא לרבותא. וגם י"ל דיני דיתמי דייקא שניהם היו יתומים התובע והנתבע. וגם י"ל הנתבע של האי גברא נמי היה יתמי וא"כ אוקי יתמי להדי יתמי ונשאר עשה דכבוד תורה וק"ל ודו"ק.

ונלע"ד להביא ראיה דהקדימה אינו מעלה וטובה אצל הנתבע דקאמר שם הש"ס כיון דחזא ב"ד יקרא דקעביד לי' אסתתי' טענותי' וצ"ל הפירוש איסתתים טענותי' מהנתבע ע"ש וי"ל ולמה איסתתי' מדהקדים דלמא דהקדים אדרבא לכבוד הנתבע עיד ולא משום תובע אלא צ"ל דאין זה כבוד וסיוע קדימה לנתבע וא"כ ודאי לכבוד תובע עביד ולא לנתבע וא"כ אין טובה ליתום הקדימה וק"ל ודו"ק.

לענ"ד שהוא הגון ודברים המתישבים על הלב ולכאורה יש ליישב ולחלק דשאני אם היתום בעצתו בא לדין אי היתום משלח אפטרופוס ובש"ס מיירי דינא דיתמי אפוטרופס הי' לפניו ולא היתום בעצמו והלשון מסייע מדקאמר דינא דיתמי ולא קאמר יתמי היה לפניו לדין אלא היתום בעצמו לא היה לפניו רק האפטרופוס לכן הקדים. ובש"ע מיירי אם היתום בא לעצמו בדין וק"ל ודו"ק. ועוד י"ל דאם ת"ח בא לדין בעצמו דין יתום קודם דהוא יודע שהוא מוזהר ג"כ על ושפטתם צדק אבל אם קרובי' דת"ח באים שהמה אינם יודעים הדין צריך להקדים לו דין ת"ח והג"ה בסעיף א' אינו סותר. לעיין אדוני מ"ו שם ובסמ"ע: